"צ'ורבה" זה מרק, בטורקית, בצרפתית וגם ברומנית. רומנית מובילה לצוענים, וצוענים בין השאר משמשים השראה לאחים הכנרים הצרפתים לבית סלביאק, אריק ואוליבר, שהופיעו בארץ במסגרת פסטיבל מוסיקת עולם ועשו כזה שמח שאפילו חנה לסלאו לא התאפקה ועלתה על הבמה לשיר ולפלרטט. בגדול, Les Yeux Noirs (השם הוא תרגום צרפתי ל- Ochi Chornya, "עיניים שחורות", השיר הרוסי הותיק) באלבומם החמישי מבשלים את אותו מאכל שהם אוהבים להכין שהוא תערובת של מטבח יהודי (כליזמר, פולק אידי) וצועני אבל עם תוספות נדיבות של תבלינים ורטבים – מה שעושה את זה לדיסק הכי אטרקטיבי שלהם.
"צ'ורבה" – הקטע בפתיחה הוא צועני בטעם פאנק גרובי, וב-O'odjila זה רומבה ג'יפסי קינגית בקטע חפלאי שירים כל אולם שמחות. Desirs Derisoires קטע מס. 2 הוא פיוז'ן מלהיב בין פופ לטיני מוסיקה ים תיכונית ועם אלמנט של רגאיי. ו"יענקל'ה" – זה אידיש-אידיש ללא כחל ושרק, שיר עצוב. מאןד מפתיע שהם הכניסו שיר מאוד טעון ואמוציונאלי כשמדובר בתרבות האידית של יהדות אירופה.
גם כשאתה מחניף לכל נפש, אתה צריך לעשות את זה מסוגנן ולא פראכי. היתרון של האחים שהם ניחנו באנינות של השנסון, וזה מה שעושה את המוסיקה כך כך אקזוטית ומענגת.
