פבלו רוזנברג כתב על אהבה כיישות עצמאית שממשיכה להתקיים גם כשזוג מתנתק. הוא האניש אותהבתאור מטפורי – היא "כמו קבצן בפתח זקוקה לנדבה", כאילו נמצאת במחסור. האהבה היא המוקד, בשמה יש יש להציל/ לשקם את היחסים, אפילו במצב שמרגישים זרים
נמאס לו מעצמו, נשבר לו לברוח מעצמו, מאויב מוכר. אין לו תיאבון, מתקשה להירדם. השיר מגיע מאושרי אלמוריש, גיים בוי לשעבר, כוכב נולד 7, שלפי הקומוניקט הוא הזמר הבינלאומי המוכשר הישראלי / דרום אפריקני. הנמצא על סף פריצת הדרך הגדולה
האם הנגר של יורם טהרלב ממתין מאז שהוזמן לפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 עד היום שמישהו יזמין ממנו כיסא של אליהו הנביא? רבקה זוהר שרה את השיר בשקיקה כה גדולה, כאילו בעצמותיה – הנגר שמרטיט לבבות עד עצם ההאזנתי האחרונה.
אכן: שיר אהבה קטן. יש דמעות, יש גשם. כמה מילים על אהבה, אובדנה, משהו שנגמר/ שנשבר. תסכול. אין מה להתעמק. מסוג השירים שעל הנייר נראים משומשים, שבלוניים. אתה משאיר למוסיקה ולטון להשלים את החסר. נדב דלומי מספק את הצלילים הפנימיים.
ברור שהשיר הרלוונטי לנצח, עושה קאמבק בתקופה הטראומטית הזו. א-מה מה: נאיבי לעולם. אתם יודעים: אני ואתה לא נשנה את היצר הרע, והמהפכה האולטימטיבית תידחה, כמו שנדחתה בחמישים השנה האחרונות, כמו שלא התרחשה מעולם. מאז שאריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב הוציאו
