רבקה זוהר צילום מרגלית חרסונסקי

רבקה זוהר – על כפיו יביא

"והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו לבנות כסא לאליהו שיבוא" ...

מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום
4.5/5

האם הנגר של יורם טהרלב ממתין מאז שהוזמן לפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 עד היום שמישהו יזמין ממנו כיסא של אליהו הנביא? רבקה זוהר שרה את השיר בשקיקה כה גדולה, כאילו בעצמותיה – הנגר שמרטיט לבבות עד עצם ההאזנתי האחרונה.
מסוג השירים שמפעימים בכל פעם מחדש, ולו בשילוב של סיפור עממי ולחן אולטימטיבי, וכמובן – הביצוע הכל-כך ייחודי של רבקה זוהר. השיר בנוי משלושה חלקים, ובכל אחד מהם מסופר על בעל מלאכה אחר, שלכאורה בטל ממלאכתו לאחר שנות עמל רבות: נגר, סנדלר ובנאי; אולם עולמם מלא ועשיר בציפייה להתגשמותם של הרעיונות הנשגבים והתממשותם של אירועים עתידיים, שעליהם דובר בשלל מקורות המסורת היהודית אלפי שנים: בתנ"ך, בספרות חז"ל ובפילוסופיה היהודית לדורותיה; רעיונות ואירועים המתמצים, בין השאר, בחזרתו של אליהו הנביא, ביאת המשיח והקמת בית המקדש.
על מילותיו מעיד מחברו יורם טהרלב: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר "על כפיו יביא" כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שניתן למצאה בין השיטין. שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח, יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג ורק אחריהם יבוא המשיח האמיתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלימה.
זה אחד השירים האהובים עלי, בעיקר בגלל אופיו ה"עממי". הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יומיומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".
יאיר רוזנבלום השתמש בלחן זה גם בשיר מוקדם יותר "כיפה אדומה" שבוצע בידי דליה אורן בשנת 1967. בעיבוד יש שימוש  בפתיח של Isabelle, שירו של  שארל אזנבור.

* יורם  טהרלב מרחיב על השיר בראיון ומתברר כי הנגר עליו מדבר השיר היה היה… (וידאו למטה)

השיר נכתב לפסטיבל הזמר תשכ"ט (1969) והגיע למקום הלפני אחרון, אבל בסיומה של אתה שנה נבחר ל"שיר השנה" במצעדי הפזמונים. הביצוע המושמע כאן הוא מתוך המופע "הפילהרמונית בזמר העברי" בהפקת מחלקת הבידור והתרבות של גלי צה"ל (1987)

ברחובנו הצר / גר נגר אחד מוזר / הוא יושב בצריפו / ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות/ ואין איש מבקר, / ושנתיים שהוא / כבר אינו מנגר.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו/ לבנות כסא לאליהו שיבוא/ על כפיו אותו יביא/ לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו / כבר שנים חולם הוא שיזכה לו/ על סודו שומר ומחכה לו / מתי כבר יגיע היום.
ברחובנו הצר / גר סנדלר אחד מוזר /הוא יושב בצריפו / ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים / מכוסים באבק / כבר שנתיים מונח / המרצע בשק.
והוא חולם כי נעליים הוא תופר/ בן על הרים ינוו רגלי המבשר. / על כפיו אותן יביא/ לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו…
בירושלים ישנו / איש לגמרי לא צעיר/ שבנה הרבה בתים/ בכל פינות העיר.
הוא מכיר כל סמטה/ כל רחוב ושכונה/ הוא בונה את העיר/ כבר שבעים שנה.
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה/ יניח למקדש את אבן הפינה/ על כפיו אותה יביא / אליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו…

שימו לב לפתיח של "איזבל" שירו  של שארל אזנבור

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות