הגיע הזמן להמשיך, אבל החיוך שלו עדיין בעיניה זורח ובחלומות שלה הוא כל כך ברור, אבל היא תילחם ותמשיך לחיות תסריט מוכר כמו בכל אהבה נואשת שמשאירה צלקות. הוא שיקר לה, היא לא קלטה, ועדיין כשהיא קוראת בשמו – מרגישה
הוא צועק לה "תחזרי", היא לא מוצאת אותו כשהיא חוזרת הביתה. נזכרת במסיבות. לא יכולה לישון. אז מה הבעיה? אה… "שכחנו לדבר". מקוננת תמר חיים. זהו. זו כל הבעיה? הטקסט משטח, יותר כתיבה יצרית אקראית מאשר התמודדות לעומק עם החסר/
שמו של השיר הוא גם שמו של הראשון מבין חמשת סרטי הביטלס, שהיה מועמד לשני פרסי אוסקר ונחשב הצלחת ענק בקרב מבקרי הקולנוע והקהל. זה היה אחד הסרטים הבודדים בנושא מוסיקה, שנחשב בעל איכות קולנועית גבוהה (במאי: ריצ'ארד לסטר. תסריט:
מוסיקת קאונטרי, עיבודי דיקסילנד. בלו גראס. ברוס ספרינגסטין הגיע לדאבלין לעורר געגועים ולהתגעגע בעצמו. מצדיע לשורשים של המוסיקה של אמריקה, שזה באיזשהו מקום נוגע לאירים. Eye On The Prize הולך לכיוון גוספל בשירה ודיקסילנד בעיבוד. וזה גורם לך לקום מהכורסה ולהצטרף לחוגגים ששרו עם ספירינגסטין
