האלבום השני של ראג'נ'בון מן נפתח בתקווה, בצליל ציוץ ציפורים בשמי השחר בנאשוויל, המקום בו האמן שנולד כרורי גראהם כתב את השירים האלה. חמוש בשיער פנים עבות, קעקועים הוא סוג של טרובדור מודרני שמשגר מילות אהבה לחברים, למשפחה, לבנו הצעיר
הריח שלו נשאר עליה כמו קעקועים, גם יש געגועים, אבל היא יכולה להמשיך לבד. כמה אפשר ליפול. כמה פעמים שמענו את נרטיב היחסים הזה בשירים. כנראה הדרישות בפופ משאירות את השירים והזמרים/ זמרות באותם אזורים, ועל מילות השיר הזה עמלו
רגעי הדכדוך שמייצרים אושיק לוי את נתן סלור חוברים לנרטיב האירוני על מה שנותר מהיחסים ביניהם ("עשן סיגריה ושברי זיכרון קטנים"). השירה הקודרת, המנגינה הייחודית, הקצב והעיבוד עקב בצד אגודל – עוטפים בתוגת התחושה. כתיבה והפקה אולד סקול, לא פוזלים
נרקיס הגיעה לאירוויזיון. זה השיר, המילים והמוסיקה, הכוריאוגרפיה. מקצרים בכמה שניות, מתרגמים לאנגלית, ויש שיר שנופל בול על דה יורווויז'ן סונג קונטסט. חבל שלא השאירה אותו לשנה הבאה. בואו נאמר, שנרקיס מבינה שהיא צריכה כמה חטיפי פופ לוהטים לקידום. דממה,
