בואו נפנה לאיה זהבי פייגלין שאלה: למה להרוס לנו זיכרון יפה מסוף השמונים. אם התאהבת במדונה, תני ל"לה איסלה בוניטה" להישמר מפני מיני אינטרפרטציות שמעניקות לשיר "תוכן" חדש. למה לקבל את השיר אפרורי יותר, מהורהר יותר, כשאפשר להתרפק עליו במהדורת
מדברים בימים אלה על איחודים. נשמה פוגשות נשמה, בלי התחסדות, ללא פוליטיקה. בעלי תשובה, חילונים, דתיים. יש רגע גדול שאדם עושה חשבון נפש עם עצמו. חרטה הולכת עם אהבה. ההפסדים, הספקות – מחסירים מהנשמה. קבלת עצמך כפי שאתה ללא כחל
ניקח את ר' שמעון אבן גבירול של "שחר אבקשך" נוסיף לו מנגינה ברוח עממית פרסית אלג'יראית, ואז ננסה לחבר ל"רציתי שתדע" של עוזי חיטמן. הולך? בואו נקשיב. יהלה חלמיש פותחת בסלסול מזרחי, ואז נכנס צליל פסנתר מערבי כדי לעטר את
סוג של סאשן מנחם: בכל פעם שאני בוכה – מתחזקת. אמנדה אווה קוצי הידועה בשם הבמה אווה מקס, מזוהה עם "Sweet but Psycho", שהביא אותה למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, סבורה שאחרי כל מאבק שאתה עובר אתה מתחזק. כל דמעה
