שפוך חמתך על עצמך ועל כל מה שנראה לך לא בסדר מסביבך. רביב כנר את טליסמאן ניסו לחבר שיר תוכחה-מחאה עצמי נדוש לשיר התקרבנות אקראי. יצא מין בשאינו מינו. יצור כלאיים שטחי. מצד אחד הראפר בטון נמוך שמפרט תסכול השכחה
לחזור ל"שיר ליל שבת" של יהודה עמיחי ומשה וילנסקי. המילים מתכתבות עם החדשות המגיעות מאוקראינה. מהמולת ההפגזות דרך הכבישים והנסיעה שמתארכת ומובילה אל תהום החרדה והיאוש. 2022 והעולם נותר רע מיסודו. אין כל חדש תחת השמש. רגע היית שלו שאנן,
ה"אני תפילה" ששרים שולי רנד ועמיר בניון הוא ברירת מחדל נפלאה. אתה מכיר בעובדה שעולם כמנהגו נוהג, ושום דבר לא ישתנה, אז לפחות תצא ממצב חוסר הידיעה הקיומי על ידי תפילה ונגינה שמחברות לכוח שממנו נובע מצב אי הבהירות. כששניהם
