ה"אני תפילה" ששרים שולי רנד ועמיר בניון הוא ברירת מחדל נפלאה. אתה מכיר בעובדה שעולם כמנהגו נוהג, ושום דבר לא ישתנה, אז לפחות תצא ממצב חוסר הידיעה הקיומי על ידי תפילה ונגינה שמחברות לכוח שממנו נובע מצב אי הבהירות.
כששניהם שרים, קורה משהו שאין לערער עליו למרות חוסר הידיעה: גם הנשמות שרות איתם. בסוף ה"אני תפילה" שירת היחדיו מקבלת אופי של נוסח חסידי. הניגון הופך לדואט של טובים השניים.
כאן, מתברר, יש משהו אבסולוטי שגובר על חוסר הידיעה – האמונה. מי יוכל לנצח את הניגון של החברים רנד את בניון, כאשר הקב"ה נמצא איתם וגם שמח לנגן איתם. הניגון כשלעצמו הוא ענין של התפעלות-התפעמות הלב, לא תלוי במקום ובזמן. הוא שהפגיש את רנד ובניון באמצע הדרך וניתב אותם לאפיק אחד.
האלבום "שולי שר בניון" יצא ב-22.3
שולי רנד ועמיר בניון כשאנחנו מנגנים במאי ועורך קליפ: חי אפיק
אני תקווה שיתבהר הכל/ רוצה שיתבהר הכל
שום דבר לא חדש/ יום רודף את קודמו
שום דבר לא חוזר,/ גם הלילה מתעורר איתנו
אז אני מנגן לי.
אני תפילה שיסתדר הכל/ רוצה שיסתדר הכל
כי שום דבר לא חדש/ יום רודף את קודמו
שום דבר לא חוזר/ אז אני מתפלל עלינו,
שתמיד ננגן.
מי יוכל לנצח את הניגון שלנו/ כשאנחנו מנגנים אז אלוקים אתנו,
והוא כל כך שמח איתנו לנגן/ מי יוכל להפסיק את הניגון שלנו,
כשאנחנו מנגנים אז אלוקים איתנו/ והוא כל כך שמח איתנו לנגן.
אני תפילה שיתחדש הכל עלינו/ שיתהפך הכל לטובה,
אני תפילה שהניגון יתקיים בלב כולם/ אני תפילה שהניגון יקלף את הקליפות שלנו,
וננגן.
