המושג היפ הופ קיים חזק ברשימת המאפיינים של Childish Gambino של המפיק דונלד גלובר ושותפו לפרויקט Ludwig Göransson, אלא שבאלבום החדש, השלישי שלו הוא מרחיב את גבולות המוסיקה שלו לפיוז'ן מלוטש של סול פסיכודלי, פאנק וריתם נ' בלוז עם נגיעות
לפעמים, כשרוצים להגדיר נוסטלגיה, עדיף להביא שיר במקום. קחו את "אהבת נעורי". בנוסטלגיה טמון זיכרון תחושתי. לשלום חנוך יש שני שירים כאלה שמחזירים לקיבוץ נעוריו, משמרות: "לילה" ו"אהבת נעורי". הראשון עוסק במקום עצמו: "בביתני התינוקות מייללים בהפסקות/ נצבט הלב היי
דנה ברגר מנתבת עצמה לנתיב מיינסטרימי מלודי, יותר מתוק ממר, מנגינות ידידותיות, קליטות, עיבודים עכשוויים פריכים, זורמים. יכול להיות שהרצון לנצל מומנטום, להגשים אלבום נוסף גרם לכך שנכנסו גם שירים לא מוקפדים מבחינת הטקסטים, אמירות שטוחות, נדושות, מרופרפות, נוטות יותר
אם להתאהב בסמבה, אני מצייד אתכם בכתובת: מרטיניו דה וילה (Martinho da Vila) תשאלו את מתי כספי שאימץ אותו ל"אצלי בבית" בארץ טרופית משגעת. בן 83 נכון לכתיבת שורות אלו. יליד דואס בראס, פרבר בריו דה ז'נרו. זמר ומלחין שנחשב
אל קונדור פאסה ( מספרדית – "הקונדור עובר") הוא יצירה מוזיקלית של המלחין הפרואני דניאל אלומיה רובלס, שנכתבה בשנת 1913 ומבוססת על מוסיקת אנדים מסורתית, המזוהה עם מוסיקה עממית מפרו. המילים עוסקות בחזרה של רובלס הביתה לפרו מולדתו. השיר התפרסם
הבנאדם בורך להיות נאהב ע"י אחת כמוה. עכשיו הוא מבקש: אל נא תעזביני. צודקים מי שטוענים כי רמת הטקסטים במוסיקה השחורה של פעם, הייתה פחותה לעיתים מהגרועים שאנחנו קוטלים בז'אנר ים תיכוני. עובדה זו לא הפריעה לשיר של קיי סי
בלוז מעושן נהדר מסטן גץ. הדיסק הזה הוא גץ שפשוט מנגן מדהים בטנור סקס, סוג של ג'אז בלוזי של אחרי חצות. יש לי הרבה אלבומים של Stan Getz, ורובם משלבים של הקלאסיקות שלו יחד עם שירים אחרים. אבל האלבום הזה
אואזיס הגיעו לראש מצעד החדש של ה-BBC בדירוג האלבומים המוזרמים ביותר של שנות ה-90. אואזיס מובילה עם שני אלבומיה '(What's The Story) Morning Glory' במקום הראשון ו'Definitely Maybe' במקום השני. 'Be Here Now', אלבום האולפן השלישי של הלהקה, תפס את
אלבומה השני הקלאסי של אואזיס הוא ההמשך ל Definltely Maybe, אלבום הבכורה של אואזיס מ-1994. האלבום שוחרר באוקטובר 1995,והגיע לשיא מכירות (באותה עת) 347,000 עותקים בשבוע הראשון שלו, מה שהופך אותו (באותה עת) לאלבום השני הנמכר ביותר בהיסטוריה הבריטית אחרי
