מותו של קורט קוביין, סולן להקת נירוונה, היה אירוע טרגי שזעזע את עולם המוזיקה ואת מעריציו ב-1994. 5 באפריל, 2024, ציין את יום השנה ה-30 למותו, ואחרי כל השנים האלו יש עדיין תיאוריות רבות לגבי מה באמת קרה לו. קוביין
אם קוראים לך ביונסה – גם אם את משנה סגנון מאר-אנ-בי לקאנטרי – אל דאגה. תגיעי למקומות הראשונים במצעדי המיינסטרים. זה מה שקרה השבוע עם Act II: Cowboy Carter, בו ביונסה מדגימה עוד יותר את יכולתה להסיר גבולות המוזיקה, ומציגה
אובדן של אדם קרוב יכול להשאיר אותנו ללא מילים. הידיעה שאין חזרה מהמוות עלולה לגרום מוות נפשי למי שחווה את הצער. הדחף הטבעי מנסה לענות על השאלה העוסקת בסיבה – מדוע? השיר ששר ומנגן אריק לבנת מתרכז בשאלת העתיד המעורפל
שיר הוא סוג של פסיכואנליזה עצמית. חן כהן עוסק בשיר הזה בבעיה נפשית. קולו המשווע מתביית על פסקול מלו-מלנכולי. הוא שר על אהבה כואבת. זהו הטווח שבין השקיעה במרה שחורה, הרחמים העצמיים וההתמודדות עם הסיטואציה.. האהבה שהופכת כאב היא מצב
שירים שזקוקים להם בימים אלה. גוסטו חבר לעמי אבו כדי להשמיע מילים וצלילים שאומרים דאגה וציפייה לאהוב, לרגע בו הוא נכנס. זה החיוך שמחזיר את הדובר בשיר לילדותו. זה החיבוק, שאומר חזרה לשלווה שכולם מייחלים לה. ה"תזכור שאני כאן", מחלחל
