מ"מאמא מיה" עד "ווטרלו", "המלכה הרוקדת" ועד "טייק א צ'אנס און מי". סנסציית הפופ השבדית ABBA אחראית לכמה מהלהיטים האיקוניים ביותר במאה השנים האחרונות. עשתה לא רק זהב אלא הרבה פלטינה. הביקוש לאוסף הזה נמשך עד היום, 21 שנה אחרי
אריק ברמן שר על המוסכמה (קומונסנס) של ההחלטה המשפחתית על עשיית ילדים, החלטה הכי שגרתית, שמתקבלת לאור הבנלי של הפלורנסנט במטבח. כשמסתכלים על המוסכמה, ש”ללדת ילדים זה שמחה” בראי הציניות, אפשר לגלות שהאמירה הזו – אף שהיא נחשבת לקונצנזוס חברתי
שבעים מי יודע? מי יודע? כלומר איך אפשר לאפיין עשור כל-כך עשיר במוסיקה, למצוא מקשר בין טום פטי, לד זפלין, פליטווד מאק, קווין, ג'טרו טול, איי.סי/די.סי, סקס פיסטולס, אבבא, טוקינג הדס, בלונדי. תגידו סגנון: פרוגרסיב רוק. הרד רוק. גלאם רוק.פאנק. סול.
הוא היה נושא השיר השיר המפורסם של רוברטה פלאק – "הורג אותי ברכות", והאמת: דון מקלין ממשיך להרוג אותי ברכותו. במועדון "מתגעגעים לסוונטיז", דון מקלין הוא אחד החברים הרצויים, כותבי הבלדות המקובלים ומעוררי הגעגועים, מה שתמיד מעורר אצלי את השאלה
סטיקס – אלת נהרות המוות בשאול. זה שמה של הלהקה האמריקנית, שסיפקה את אחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים הנכלל באלבומה Cornerstone מ-1980. הוא יצא כסינגל בשנת 1980, אך נכשל במצעד בארצות הברית. מאידך אירופה האירה לו פנים, ובמדינות אירופאיות אחדות
מתי היו נעוריכם היפים? למי שנעוריו התרחשו בשמונים, זהו משב רומנטי נוסטלגי אוסטרלי. השיר Especially For You מ-1988 מחזיר לאופרת הסבון "שכנים" Neighbours. ג'ייסון דונובן שיחק את סקוט, קייילי מינוג הייתה שרלין. שניהם "יצאו" על אמת בתקופה שבה השיר הוקלט.
טענה רווחת: הסיבה שרוב האנשים מעדיפים סגנון מוסיקלי הוא הקשר הדורי שלהם עם המוסיקה. המוסיקה שחווים בין הגילאים 10 ל -25 מסתיימת ביצירת רשימת זהב אישית. בתוך 15 שנים, רבים ימשכו לכיוונים אחרים – אמנים, שירים וסגנונות שונים. זה תלוי
הקהל הישראלי מחבק את להקות שנות השמונים והתשעים. רוב המצליחות של אז חוזרות מן העבר. גם "החברים של נטאשה" חוזרים מהתשעים, מבחינתי חזרה חובה ל – "שינויים בהרגלי הצריחה" האלבום השני של הלהקה שיצא ב-1991. שמורת טבע מוסיקלית. הם היו
הגעתי להיכל התרבות בתל-אביב בתחושה שאחרי הסולד אאוטים המטורפים שה"הכבש השישה עשר" עשה, רוב הסיכויים שאקלע לחגיגת ענק בהובלת הקהל. לא טעיתי. פסטיבל שירי הכבש ולהיטיהם הגדולים של המשתתפים הרגיש הפנניג, וכשיודית רביץ פצחה בשירה, הייתה באולם כמעט רעידת אדמה,
