אי אפשר לשפוט / להתייחס לאלבום הזה רק על ידי האזנה לו… חייבים לצפות בהופעה החיה, היא פשוט מדהימה. אתה זוכה לחוות עוצמה רגשית כזו שמוטמעת בכל המוזיקה… אני חושב שזה מה שהופך את האלבום הזה לכל כך נהדר: הדרך
המפגש האחרון שלי עם אהוד מנור היה באפריל 2002. מנור אירח את אריאל זילבר במסגרת סדרת מפגשים עם מלחינים ומבצעים במרכז ענב לתרבות, על גג גן העיר ת"א. זילבר מולו ססגוני, לא צפוי, תמים, משובב. הוא לא הכי מבין איך
מהי אהבה? אהוד מנור ניסה לפענח את הקושיה במילים פשוטות. אהבה היא פחד וכאב, אבל גם נכונות לוותר: ו"אולי נלמד לוותר עד/ לתת יותר/ עד שתיוותר רק אהבתנו". מילים פשוטות: ננקה הרעשים מסביבה עד שתישאר רק היא, נטו. המילים לא
קובי פרץ דוהר על "הבן של אלוהים", שיר חפלה להילולות, שיר ברכה (בריאות, פרנסה) ואמונה, גם מותאם לחתונה ואם אפשר גם שידוך (תמצא אישה) וקיום מצוות. תפס מרובה, לא תפס כלום. יש שטוענים שהביקורת על הפופ המזרחי מגיעה לעיתים ממקום
