קובי פרץ דוהר על "הבן של אלוהים", שיר חפלה להילולות, שיר ברכה (בריאות, פרנסה) ואמונה, גם מותאם לחתונה ואם אפשר גם שידוך (תמצא אישה) וקיום מצוות. תפס מרובה, לא תפס כלום.
יש שטוענים שהביקורת על הפופ המזרחי מגיעה לעיתים ממקום מתנשא, שלא מבין את התרבות שממנה המוזיקה הזו צומחת.
אומר כך: יש לי תחושה שמי שאינו מבין הוא קובי פרץ. הוא לא עסןק בהבנה, אלא בדרישה. מה שמספקים לו כותבים ממולחים, יודעים כי בז’אנר הזה אין לפרץ ברירה אלא ללכת על נוסחה, ליצר שיר קליט וקצבי, בהפקה עשירה, מילים שמדברות לרגש המיידי. עוזרים לו למכור את עצמו כדי להישאר רלוונטי.
השיר השמח הזה משתמש באלוהים כדי להעצים את החפלה. קוראים לכך – זילות האלוהים. פרץ עושה שימוש קליל, שבלוני ומסחרי בשמו. "תרקוד חזק את החיים/ אתה הבן של אלוהים". זה לא רק עניין של אמונה באגורה שחוקה. בשיר הזה אין עומק, חידוש, ושורשיות – אפילו לא בתוך המסגרת המסחרית. נכון, פרץ לא נמצא בשוליים של הז'אנר, הוא מתחרה בזמרים גורפי קופות כמו אייל גולן ואיתי לוי, ועדיין הוא אינו עובר רף שיסמן מוסיקה מזרחית מקורית, שלא לדבר על אישית.
קובי פרץ הבן של אלוהים
הלוואי תהיה לך בריאות ופרנסה טובה
תן מעט ממך ואל תשכח את עצמך
בכל מה שתיגע תמיד תהיה לך ברכה
תדליק גפרור תשרוף את הגאווה
אז מה אם התעוררת לא בדיוק על צד ימין
אף פעם אל תפסיק להאמין
גם אם תדע הכל תהיה תמים דעות
הכל צפוי ויש מה לעשות
קול ששון וקול שמחה/ ה׳ תמיד אוהב אותך
תרקוד חזק את החיים/ אתה הבן של אלוהים
אוווווווו
אתה הבן של אלוהים
תפתח את הידיים יפתחו לך דלתות
אם תחפש אתה תמצא רק נקודות טובות
תמצא אישה זה כוח הילדים זה הברכה
שישה ימים שבת של מנוחה
אז מה אם התעוררת לא בדיוק על צד ימין
אף פעם אל תפסיק להאמין
הנר דולק אתה תצליח לתקן
רק אל תשכח לומר אמן…
