משביהן של תחנות הרוח של שם טוב לוי חוזרים מדי עונה או שתיים ומענגים מחדש. יש תחנה אחת מ-1977 שנקראה "ששת", הרכב שחלקו הגיע ל"הפסנתר מארח" בסוזן דלל, מרגע שיהודית רביץ עלתה לבמה והצטרפה לשם טוב לוי לשיר "בלילות הסתיו",
“My Funny Valentine” הוא אחד השירים האמריקאיים האייקוניים ביותר, שנכתב ע”י: ריצ’רד רוג’רס (Richard Rodgers) – לחן, ולורנץ הארט (Lorenz Hart) מילים – במקור עבור המחזמר “Babes in Arms” מ-1937. במחזמר, הדמות בילי קרוקר שרה את השיר לוולרי, אהובתו. שמה
בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. סזריה אבורה שרה את כל השירים ללא טעות אחת, בלי שהיא נזקקת לרשימת שירים מול עיניה. ב. כמי שראה אותה בהופעות
"לְהַבִּיט לֹא אֶחְדַּל וְלִנְשֹׁם לֹא אֶחְדַּל / וְאָמוּת וְאוֹסִיף לָלֶכֶת" זו שורת הגעגוע והכאב – ההכרה שהגעגוע לעולם יהיה שם, יחד עם האהבה העצומה והידיעה שמלווה אותנו בחיינו, כל אלה קופלו לשורת השיר הזו, החקוקה על דרכם של החיים והמתים.
יש שירים שהמציאות בישראל מעניקה להם תוקף מחודש. שמעתי את שרית חדד בגרסה חדשה (עיבוד והפקה: לידור סולטן) מרטיטה ל"תמונות שבאלבום" – שלא הייתה נולדת אלמלא מלחמת חרבות ברזל שהכניסה מחדש לתקופה של חרדות, שכול ולבבות שבורים. אם יש שיר שימשיך
ישנם רגעי התרגשות שחייבים תיעוד. "מכתב לילדים" היה מרגעי השיא בהופעת הפארק של עידן עמדי. שיר של חיבור בין זמר שעבר פציעה קשה במלחמה, והוציא אחריה אלבום ("סופרמן") שדחס את כל הסיפור שלו נכון לעכשיו ליצירה המבטאת רגש חזק ואותנטי
