"חיפשתי אותך" של שלישיית מאחורי הגב הוא שיר חיפוש קיומי, לירי ואינטימי, הבנוי כמנטרה רכה של תנועה מתמדת בין פנים לחוץ, בין אדם למקום, בין תשוקה לידיעה – ובין חוסר למציאה שלעולם אינה סופית. המילה "חיפשתי" חוזרת כמעט בכל שורה,
בשנות השבעים צמחו אחדים מהאקספרימנטים המוסיקליים המעניינת ביותר של המאה ה -20. בבת אחת נולדו רוק מתקדם והניסוי הגדול של מוזיקת פיוז'ן. ג'ון מקלפלין היה אחד המובילים והיוצרים של ההיתוך, החל בלהקתו "תזמורת מהווישנו" ("Mahavishnu Orchestra") . הרכב חשמלי-אלקטרוני שהוציאכמה
הפטריקים – הפרויקט של דודי לוי ואבטיפוס – עושים צעד קידום מכירות מסחרי מובהק: הם מוציאים אלבום של "להיטי זהב" מכל הרפרטואר של חברי הלהקה ("אבטיפוס", "נוער שוליים"). "תשאירי לי מקום לחבק אותך" הוא הקאבר הראשון שנבחר כסינגל. כתבתי בעבר
כשאני שואל למה אני אוהב מוסיקה יוונית, אחת התשובות מתוך עשר היא חאריס אלקסיו. לא נזקקתי לאישור מחודש, אבל קיבלתי אותו: חאריס של אוקטובר 2011, מלווה בשבעה נגנים היא עדיין הזמרת היוונית מבחינתי, ולא דווקא מתוך השוואה לאחרות. כשהיא שרה שירים עצובים
רובי וויליאמס רושם לעצמו אלבום מספר 16 במקום הראשון במצעד הבריטי, ובכך עוקף את השיא שקבעו הביטלס בשנת 2000, והופך לאמן בעל מספר אלבומי המקום הראשון הגבוה ביותר אי פעם בבריטניה. האלבום Britpop, מחווה של וויליאמס למוזיקת הגיטרות מעצבת־רוח־התקופה של
השיר ששרה עדן בן זקן יושב על קו התפר בין בלדת פופ ים־תיכונית מודרנית לפופ מערבי – והוא מדגים היטב את מצב הז’אנר היום: תעשייתי, אפקטיבי, ולעיתים קרובות צפוי, גם את העובדה שבן זקן ממשיכה להישען על יצרני שירים שמתאימים
