סלין דיון משחררת את “Dansons”, השיר המקורי הראשון שלה מזה כמה שנים. השיר הוא נכתב על ידי הפזמונאי המוערך ז'אן ז'אק גולדמן, ובכך מסמן איחוד יצירתי מחודש. “Dansons” מחזיר את סלין אל הרפרטואר הצרפתי שעיצב את השנים הראשונות של הקריירה
מה לאלג'יראים עם ראסטאפרי מן? לא יודע מה זה מבחינה אנתרופולוגית אבל מוסיקלית, הכפר הקטן מנצח די בגדול. לא תאמינו אבל יש חיבור כזה. יש לו אחיזה במציאות. כלומר – תופתעו. קחו את מספר 5. "דמעות מלאכותיות" שנפתח בדגימה של
הקאבר של משי קלינשטיין ל“הבלדה לחדווה ושלומיק” שיר שהלחין יאיר רוזנבלום במסגרת המחזמר "מיקה שלי" הוא מהלך מעניין של “העתקה רגשית”: לקחת שיר שמושר בדרך כלל מתוך פשטות ישירה, ולהלביש עליו אסתטיקה כמעט חלומית, ריחופית ומעובדת. אבל לא כל מה
השיר "מכתב מהעורף" של עברי לידר עולה על הנתיב המרכזי ל“נסיעה של שבת בצהריים”, ועם כל הזרימה והנגישות הוא מתמודד עם מצב מורכב – הפער המוסרי והרגשי העמוק בין העורף לחזית. מבנה השיר – זרם תודעה בתנועה – אין התחלה
מאסיב אטאק וטום וייטס משדרים אווירה של כאוס בBoots On The Ground, יצירה עוצמתית ובעלת מסר פוליטי חריף היוצאת עם סרטון שיצרו אייקוני הטריפ־הופ מבריסטול, בשיתוף עבודות של אמן הצילום האמריקאי thefinaleye, המציג את ההשלכות של גל המחאות הציבוריות הגדול
המופע “מסביב למדורה” של דני סנדרסון במסגרת פסטיבל הפסנתר 2018 הוא דוגמה מרתקת לאמן ותיק שבוחר להתיישב ולשיר עם חבורתו – לא כדי להמציא מחדש, אלא כדי לחשוף שכבות שהוסתרו במשך שנים תחת עטיפה של פופ־רוק.זה לא עוד “מופע אקוסטי”..
"עוד מעט נהפוך לשיר" – הוא השם האירוני (מתוך שירו של שלמה ארצי "הו לעזאזל") שנתנו לפרויקט, כאילו יזמיו מדברים בשם הנופלים הכותבים, שצופים את סופם. צריך להודות: האירוניה מקופלת בתוך מציאות אליה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות למצבה
