שולחים לאירוויזיון "מישל" ישראלית. אז נכון, שם של שיר לבדו אינו מוגן בזכויות יוצרים. אלה מגנות על המילים והלחן, לא על הכותרת עצמה.כל עוד אין שימוש בלחן, במילים או בדמיון מהותי ליצירה של הביטלס – אין הפרה. ומה לגבי בלבול
מאיה בוסקילה לוקחת נוסחה מוכרת של פופ־דאנס ים־תיכוני, והופכת אותה להצהרה רגשית על פחד, תשוקה וחופש אישי. זה שיר שנשמע קודם כול כמו להיט מועדונים גדול, אבל מתחת לביט הכבד והדרמה הווקאלית מסתתר סיפור על אנשים שמפחדים לאהוב בגלוי. הקונפליקט
השיר "ישראל” של בן ארצי בנוי כעל פרדוקס רגשי: אהבה עמוקה למדינה לצד תחושת אכזבה קשה ממנה. זה לא שיר מחאה זועם או מהפכני, אלא שיר של אדם שמרגיש שייך – ולכן גם פגוע. דווקא בגלל הטון הפשוט והישיר שלו,
ושוב, תודה לקהל. הגלובוס הסתובב והמיליונים לעגו לצוותי השופטים. מתברר שגם לחרומות ולשנאות יש גבולות. המוסיקה ניצחה. "מישל" ונועם בתן ניצחו. לא מקום ראשון, אבל השני הוא ניצחון ענק למדינה שבגללה 5 מדינות החרימו את האירוויזיון. הסיפור הגדול של הערב
