עוד שיר חתונה? ממש כך, אם כי  יש כאן סיפור שמוביל לחתונה לפני שהיא מתרחשת. על הבחור שבחיים לא חשב (רצה) ליפול ברשת, התעופף מפרח לפרח, עד שהגיעה זו שכישפה וגם הצילה אותו (ממה? הוא הרי עשה חיים. למה לו חתונה?). ואז יאללה, לשבור את הכוס.
באופוריה המקומית אתה לא צריך להמציא משהו מקורי במיוחד. די בשיר שחי בכבוד ובשמחה בתוך עמו, ודולב רם ופן חזות – בתוך עמם הם חיים, מכירים את המנטליות של הדור שממשיך לחגוג כאילו הכל כאן דבש. אלא מה – יש טוויסט בעלילה: לחתונה של האח מגיע מוש בן ארי. אורח של כבוד. מה הוא עושה כאן? גם מוש חי בוך עמו. הילולה שכזו – תגוון, תקרב אותו לקהלים קצת אחרים.
שיר שמחה שמביא את הסיפור הבאנאלי למעגל החוגגים. אני מדמיין את הדי ג'יי שמפעיל את רחבת החתונה לקצב הפופ האוריינטלי. אני, בניגוד למוש, לא אבוא לחתונה של האח, לא אלכד במעגל הרוקדים, וזו אינה רק בעיה אישית.
השיר הוא מניפולציה על שירי חתונות תואמת ז'אנר ומשודרגת בקול הנשמה של בן ארי. נקודת זכות: בטבלת שירי האסקפיזם הישראלים נכון לעכשיו – יש לו מקום גבוה. יאללה,  תרימו את החתן והכלה. שיהיה במז"ט.

אח שלי מתחתן / יש על החוף חתונה/ זר של כוכבים יניחו על הראש שלה
אח שלי מתחתן / אני לא צריך הזמנה / כל כך הרבה שנים חיכה לזאת הנכונה
אני זוכר לפני שנים / על החוף בתאילנד נזרקים/ איך זרמנו בשקיעות/ והרמנו לזריחות
על ענבל שנעלמה/ ועל מכתב שלא כתבה/ לשטוף ת'מחשבות/ להפריח עננים
או איך אמרת לעולם לא תהיה שם/ לעולם לא תיפול
או איך פתאום היא באה והצילה אותך/ אז יאללה בוא תשבור ת'כוס
אח שלי מתחתן…
ואז היא הופיעה משום מקום/ גנבה את הכל והפכה לחלום
אתה לא מבין איך זה נחת עלייך לפרצוף/ הסתובבת בעיר כמו פרפר
מפרח לפרח לא אחד שנשאר/ באה וכישפה אותך איך התמכרת לה לצוף
או איך אמרת לעולם לא תהיה שם/לעולם לא תיפול/ או איך פתאום היא באה והצילה אותך
אז יאללה בוא תשבור ת'כוס
אח שלי מתחתן… אח שלי מתחתן/ הנה אני פה איתך/ מחזיק לך ת'יד / חזק חזק עד החופה