האחים קלאז, מלכי מוסיקת האיזי ליסנינג ממשיכים להריץ את מכונת להיטי קובה שלהם. אחרי "קלאסי בקובה", "ג'אז בקובה" ו"סלסה בקובה", מגיע מוצארט לביקור בקובה מלווה לא רק בקלאז בראדרס הגרמנים אלא בשני ושני נגני הקשה קובניים. גם כאן אין מהפיכות – אלא מוסיקה קלה – קלאסית, סווינג, מוסיקה לטינית עם יצירות מוצארט. בחיבור אלתורי ג'אז, מקצבים מכול הסוגים (אפרו, בולרו, קליפסו, צ'ה צ'ה, דנזון, ג'אז לטיני, סון) מלודיות קליטות ומוסיקה קלאסית – המוסיקה הזו קולחת ויכולה להיות פונקציונאלית – גם כמוסיקת לילה קלה, לדיסק במכונית, סמול טוקינג לאור נר וכוסית יין משובח. מוצארט מתהפך בקברו? לא בכל קטע.
האחים קלאז לא רשמו פטנט על השידוך בין מוסיקה לטינית/קובנית וקלאסית/סימפונית. הם מחפשים את נוסחאות החיבור המחניפות ביותר, ובפניה למאזיני הקלאסי-קל הם עושים את זה ביעילות מקצועית, והם לא תאמינו, נהנים מהחיבורים האלה בין מקצבים אפרו קובניים למלודיות קלאסיות. די בקטע אחד כדי להבין את מידת ההנאה – מס. 13 שנקרא YO SIENTO MUCHO או "החליל המכושף". איך הם קראו ל"מוסיקת לילה זעירה" – "בומבה דה לה נוצ'ה" יצא בומבה של סלסה. וזה אגב, הטוב מכל התקליטים בסדרת המפגשים של האחים קלאז עם קובה.
סוכריה בסיום: לו בגה מנסיכי הלטינו דאנס מצטרף לקלאז ברדרס ל-Son De Mozart. וכאן, זה סתם כייף של דאנס לטיני. מוצארט לא מתהפך, כי הוא לחלוטין לא יזהה את עצמו.
