לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של הקול החם שמצליח להעביר רגשות. אריק תמיד הצליח בזה, גם כשהטקסטים לפעמים אינם הכי הכי. קול הבריטון דואג שגם הפחות טובים ישמעו אותנטיים, וצלילי הגיטרות, בסגנון הישן עם תוספת אקורדיון תורמים לקבל את אריק הנפלא שהכרנו, לא אחר, כמו פעם כמו תמיד.
זה דיסק שלאחר טראומה, אבל הוא אינו כבד. לאריק יש שיר שמביע מבוכותיו והזדהותו לנוכח אבלותה של לאה רבין. השירים מדברים על דמעות, על שמיים קודרים, על ציפורי שיר שנדמו, על פרפרים של פעם שכבר פרחו ואינם, ובכל זאת הם משאיירם עם תחושה של חיים, לא מוות.יש שירים שבהם הרומנטיקה מכתיבה פשטות טקסט ולחן כמו "אהבה ממבט ראשון", או הטעם היווני שפוליקר תרם לו ב"את מילת המפתח". איזה שיר מורח.
ויש שירים שיכנסו לקלסיקה: הטובים, לטעמי, הם "האור בקצה" שכתבו יעקב גלעד את יהודה פוליקר,"שלום חבר" שכתבו יענקל’ה רוטבליט ושלום חנוך ו"במקום ששם נדמו" – לאה גולדברג- שם טוב לוי.
"האור בקצה" הוא מסוג השירים האולטימטיביים, שאומר: "יש לפעמים רגעים שנדמה/הנה אור בקצה/ ופתאום זה חושך". זה מוטו שחודר. והעיבוד של שם טוב לוי, גיטרות חשמליות ואקורדיון, פשוט עושה תורם להצלחת השיר.
הקול החם מבעבע וחודר גם ב"שלום חבר", הד ל"פראג" הנפלא, ששלום חנוך הלחין לפני כמעט 30 שנה. "הגורל נקש בדלת ואתה כלל לא שמעת" שר אריק, והמנגינה מעבירה את תחושת האימה והצער המצמררת. ובסוף: ב"במקום ששם נדמו", עיבוד אקוסטי שיש בו השפעה אירית ברורה. יפה, יפה. זה אריק במיטבו.
- אהבה ממבט ראשון (אריק איינשטיין/שם טוב לוי)
- אח מילת מפתח (אהוד מנור/יהודה פוליקר)
- אצבעות שוקולד (אהוד מנור/שם טוב לוי)
- עכשיו התור לאהבה (עוזי חיטמן)
- האור בקצה (יהודה פוליקר, יעקב גלעד/יהודה פוליקר. עיבוד: שם טוב לוי ויהודה פוליקר)
- שלום חבר (יעקב רוטבליט/שלום חנוך. עיבוד: שלום חנוך)
- לאן פרחו הפרפרים (אריק איינשטיין/שם טוב לוי)
- קשה לכתוב דמעות (אילן גולדהירש/ברי סחרוף)
- זה פתאום נפל עליה (אריק איינשטיין/שם טוב לוי)
- במקום ששם נדמו (לאה גולדברג/שם טוב לוי)
