פורטוגזית היא בשבילי סינית, אבל אין לי גם מושג איך הזמר הברזילאי הזה כבש אותי מהצלילים הראשונים. אני קורא שהוא חי ויוצר לאחרונה בפריז. זה אלבום שני שלו. סינגר-סונגרייטר וגיטריסט שהזכיר לי גם את ג’ואאו ג’ילברטו ומשהו מז’ובים. הצליל רך, לירי, עדין, הגיטרה האקוסטית מנהלת דיאלוג אינטימי עם כלי ההקשה והבס. הקונספט ברוב הדיסק הוא ג’אזי, עם סקסופון שנכנס במינון הכי נכון.  MARCIO לא בדיוק שר. הוא מלחש-מספר את השיר, כאילו זה כל עולמו