שירי קיבוץ יש משהו כזה?

שירי קיבוץ יש משהו כזה?

השירה בצוותא (בציבור) שיצאה מחדרי האוכל הקיבוציים היא צורת התנהגות שיתופית שהפכה נוהג רווח בישראל.לצד ריקודי עם ומקיפה מגזר רחב באוכלוסיית המדינה. 

שירים שאוהבים לשיר בקיבוץ
4/5

"שירים שאוהבים לשיר בקיבוץ", כך נקרא האלבום. למה התכוונו העורכים? האם רשימת השירים נקבעה לפי משאל השרים בצוותא בקיבוץ? על פי תוכנם?
השירה בצוותא היא המצאה מקומית. נולדה מצורך. היוצרים בקיבוץ ענו על הצורך הזה. שירים נכתבו על מדשאות הקיבוצים. ביטאו את רוח התקופות. שרו לא רק בעברית. גם ברוסית ובאידיש. אם קיבוץ מוגדר כצורת התיישבות שיתופית, השירה בצוותא (בציבור) שיצאה מחדרי האוכל הקיבוציים היא צורת התנהגות שיתופית, שהפכה נוהג רווח בישראל.לצד ריקודי עם ומקיפה מגזר רחב באוכלוסיית המדינה.
אמא רוסיה שימשה מקור השראה, בעיקר בכל הקשור למלודיות. הגם שהקיבוץ עבר שינויים רבים מאז היווסדו, לקטי השירים המזוהים איתו אינם משתנים. תקראו להם "שירי ארץ ישראל". הרבה שירים של "הגבעטרון" מקיבוץ גבע (מככבת באוסף, הקשיבו מטה), מזוהים עם ה"ז'אנר" הזה (בהגדרה כללית מאוד – פזמונים בעלי אופי ותכנים מסוימים המזוהים עם הארץ) כנ"ל שלישיית המעפיל (הורכבה משלושה חברי קיבוץ המעפיל: עירית סנדנר, אהוד שחם ודן שרון. השלישייה פעלה בין השנים 1965 ל-1990 והקליטה שלושה אלבומים).
מקבץ השירים בתקליטור הכפול יותר מאשר הוא מסתמך על הביקוש בחדרי האוכל הקיבוציים, מבטא הקשר שבין השירים לאדם ולאדמה, שממשיך להפעים גם את השרים בצוותא של ימינו. האם ההרמוניה השמימית של הגבעטרון שרים על שיבולים ("ים השיבולים") – תזוהה כ"צליל קיבוצי". גם אם לא – אתה נמצא שם, בשדות החיטה של העמק. מצד אחר – יש כאן גם אלמנט נוסטלגי חזק שמגיע עד מחרוזת שירי ערבה של גבי ברלין בשירת צוותא ("שיירת הרוכבים"), שירים שעוסקים בנופים. שירים שמזוהים עם ענקי השירה בצוותא כמו אפי נצר וזמריו. (ואיפה שרהל'ה שרון באוסף הזה? ואיפה טיש?)
"כנרת שלי" המוכר כ"ואולי" של רחל ויהודה שרת בביצוע מיוחד של יפה ירקוני בעיבודו של אלכס וייס – הוא שיר שמזוהה עם מה שקשור ל"מטען האסוציאטיבי" הקולקטיבי עם ארץ ישראל. כנ"ל – "ביתי אל מול גולן" (נצר-ברקני), שירים שקושרים נופים עם אנשים כמו "אנחנו שנינו מאותו הכפר" של נעמי שמר – כאן בביצוע נוגה בלעדי של אריק לביא.
מוסיקלית וגם טקסטואלית, אין משהו שנקרא "שירי קיבוץ", הגם שיוצרים ומלחינים רבים יצרו מהקיבוץ. אין מכנה משותף לדוד זהבי, איתן פרץ, חיים ברקני, יהודה שרת, יעקב שגיא, נעמי שמר, מתיתיהו שלם, יורם טהרלב, נחום היימן, עימנואל גלאס, רחל שפירא, שייקה פייקוב. כל יוצר – בפני עצמו. ועדיין יש משהו שהופך את המקבץ הזה למזוהה עם שירת עם, לכן נוח לכנות את השירים "שירי ארץ ישראל" – כי הם נוצרו כאן, מחוברים לאדם ולאדמה, ומי שחפץ להגדירם "ישראלים" – שילך על זה.
"שירים שאוהבים לשיר בקיבוץ" הוא תקליטור נדיב מאוד: הוא יקלוט לחיקו את השירים שהושפעו מהמוסיקה של אמא רוסיה ("העגורים" – הגבעטרון, "ליושינקה" – מיכל טל, ילדתי מרוסיה – זמרי אפי נצר, "קלינה" – ליאור ייני) וגם מחרוזת חסידית ("והאר עינינו"), צ'יזבטרון, שירי מלחמת השחרור ("הן אפשר","יצאנו אט", שירי נעמי שמר ("הוי ארצי מולדתי"), שירי תנועות הנוער. שירים ששרים בקיבוץ, במתנ"ס, בחוג לשירה, אצל דודה אסתר בערבי שבת.

 

הפקה: דב זעירא, עריכה: דב זעירא ודנדי ידין

בתמונות: הגבעטרון, אפי נצר, גבי ברלין

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן