חשים שהכותב חי במקום שבו מתלקחות מלחמות. השימוש בהן הוא פיזי – "שתיקת התותחים" ומטפורי – "מטחי שרב רועמים בשמי הסתיו". האמירה דווקא אופטימית: במקום בו מתחוללות מלחמות יש תקופת רגיעה של שגרה הבולטת בשלהי הקיץ: "אנשים לובשים לבן /נשים אוספות את שיערן מסמנות/ הקיצה עוד שנה".  השגרה הזו משליכה גם על הפרטי כפי שמיכאל גריילסאמר שר בגוף שני: "אספת את שיערך/ לבשתי לבן/ שנה טובה תבוא אל עולמנו המוגן". אז כן, לעיתים בין רעם תותחים וימי שרב בלתי נסבלים, חשים בשינוי שמביא הזמן, שמחזק את הכמיהה לחוש את אורח החיים הרגיל של בני אדם, שמתנהגים על פי הרצון לחיות בעולם מוגן, בלי מלחמות לפחות עונה אחת בשנה.
נשמע כמו משאלת לב טבעית של שוחר טוב. משמעות הצבע הלבן הינו של טוהר, טהרה וקדושה, תום, שלווה, פתיחות, נתינה. המוסיקה שמיכאל גריילסאמר שר  מקרינה במנגינה ובטון את ההשתוקקות לשינוי שחשים בחודש הזה. הצלילים מתכתבים  עם התחושה שמשהו חדש קורה, והוא פה למרות שאינו דרמטי. קיימים רגעים כאלה גם במקום שמועד לפורענות, שאתה חש ברגיעה הטובה, ואת התחושה הזו מצליח גריילסאמר לשדר במהלך הרמוני אולד סקול יפהפה.

מיכאל גריילסאמר ספטמבר

שתיקת התותחים שרעמו בשמי הקיץ/ מסמנת קיצה של מלחמה
מטחי שרב רועמים בשמי הסתיו/ מסמנים קץ הקיץ בא עכשיו
אנשים לובשים לבן /נשים אוספות את שיערן מסמנות/ הקיצה עוד שנה
אספת את שיערך/ לבשתי לבן/ שנה טובה תבוא אל עולמנו המוגן
עולם בלי מלחמות ובו עונה אחת כל השנה/ עונת קרבה/ נאמנות ואהבה
אנשים לובשים לבן/ נשים אוספות את שיערן/ מסמנות/ הקיצה עוד שנה

מיכאל גריילסאמר פייסבוק