כמעט התחלתי לזמזם את House Of The Rising Sun של האנימלס אחרי פתיח הפסנתר. בהמשך יסתבר שהשמש עדיין לא זרחה על זמר הרגש. רביב כנר שר שיר טרוניה על כך שהעולם שבקרבו הוא חי – רע, אבל אף אחד לא הכין אותו למציאות הזו: הוא נותר בודד מחברים ומתקשה להתמודד, וכל רצונו לשחזר את תמימות הילדות.
מה הסיפור שלו? מה יום מיומיים? פתאום מגלה את מה שלא גילו לו?! האם ההארה הזו מגיעה בגיל מסוים, כאשר האדם מבין לפתע שלא הוכן לחיים בכל מובן שהוא – לא לבדידות, לא לכאבים, לאכזבות, לפחדים, ובעיקר לא לזמן שעובר. למרות הגישה השלילית שבה הוא חווה את מסע החיים, הוא מקוה לאור בקצה המנהרה.
השיר נשמע פסיכולוגיה בשתי אגורות. רצף קלישאות מהסוג של אימון אישי לחיים, שאומר החיים הם דבר כבד, אבל דונט וורי – יש מצב לצאת מזה.
המוסיקה העגמומית מתנקזת למלודרמת רגש, כאילו "הסיפור הזה" הוא באמת בעצמותיו, מכיל את כל מסכת חייו-בעיותיו. לפחות לפי מבערי הטון שנפתחים לפסגות הרגש, כנר לוקח הדברים ללב. מבחינת המוסיקה וההבעה יש מקום לדבר על גברים בוכים ביום. כנר עולה על גדות הרגש כשהוא מסיים ב"משהו ייפתח" בהיסחפות זועקת, ויש להניח שלפי הטון משהו בכל זאת נפתח אצלו.
רביב כנר הסיפור הזה תסריט ובימוי: לירן סגל
מה עושים אם בדלת עומדים אנשים שאומרים מה מתאים לא מתאים/ אף אחד לא אמר לי
ושכל החיים לא נהיה בני עשרים, זה נגמר ועוד רגע שלושים/ למה לא סיפרתם לי הכול
על הספר שכולם קראו, שמוצאים את האושר באיזה טיול
אף אחד לא אמר לי/ ואם לא תשנה מחשבה, לא תמצא אהבה ותטבע במבול/ למה לא סיפרתם לי הכול
תחזיק חזק את החיים/ דבר עם אלוהים/ בסוף אתה נשאר עם עצמך
וזה קשה להירדם/ לחשוב על מה שאין/ ומה קרה לילד שבך
מה זה הסיפור הזה/ כמה מסובך, כמה מסובך/ אני סוגר את זה/ משהו בי נפתח
מה זה הסיפור הזה/ כמה שתיקח, כמה שתיקח/ מהמסע הזה/ משהו ייפתח
מה עושים עם הפחד הזה, עם הלב שדופק לי חזק בחזה/ אף אחד לא אמר לי
שהזמן לא עוצר והיופי דוקר והכסף תמיד הוא חסר/ למה לא סיפרתם לי הכול
מה עושים עם שיחות ארוכות, לא הפסקתי לבכות שעות ארוכות
אף אחד לא אמר לי/ על הרגע שמי שדיבר איתך פעם, בוחר לדבר בשתיקות/ למה לא סיפרתם לי הכול
תחזיק חזק, החברים/ נוסעים נעלמים/ בסוף אתה נשאר עם עצמך/ וזה קשה להירדם/ לחשוב על מה שאין
ומה קרה לילד שבך
מה זה הסיפור הזה/ כמה מסובך, כמה מסובך/ אני סוגר את זה/ משהו בי נפתח
מה זה הסיפור הזה/ כמה שתיקח, כמה שתיקח/ מהמסע הזה/ משהו ייפתח
