שירים שזקוקים להם בימים אלה. גוסטו חבר לעמי אבו כדי להשמיע מילים וצלילים שאומרים דאגה וציפייה לאהוב, לרגע בו הוא נכנס. זה החיוך שמחזיר את הדובר בשיר לילדותו. זה החיבוק, שאומר חזרה לשלווה שכולם מייחלים לה. ה"תזכור שאני כאן", מחלחל עדיין בימים שהחטופים נמצאים שם, והגם שהטון בשיר מלא חמלה, עדיין עוברת צמרמורת מהולה בדאגה.
השילוב היפה של עברית וערבית מבליט את צומת התרבויות שבו נמצאים שני המוסיקאים האלה. שפה היא הרבה יותר מאוצר מילים. היא מגלמת הוויה, אורח חיים, פולקלור. המרוקאית-אלג'יראית  מבית אבא ואמא עדיין נמצאת כאן אצל דור ממשיכי הוריו, נטועה חזק במוסיקה שלהם, והתוצאה קיימת גם בשיר המופלא הזה. מנגינה והרמוניה שמחברים בין המזרח והמערב של שניהם.
זה מעין המשך לאלבום "עאפאכ" ("בחייך") של גוסטו, אחד מאלבומי ה –  cross-cultural היפים ששמעתי. המוסיקה בערבית מרוקאית (ערבית-מוגרבית), נותנת שוב התוצאה מלודית להפליא, יש שיגידו "מערבית" מדי.  – גוסטו נוגע בשורשים שלו, אבל נמצא לחלוטין כאן, במערב, במנגינות, בעיבודים העשירים והפריכים. ועדיין, הוא אחד הממשיכים האותנטיים של המוסיקה מבית הוריו במרוקו.

עמי אבו & גוסטו כשאתה בא אליי

כשאתה בא אליי נכנס אצלי בדלת/  הבית מתמלא באור ובשלווה
והחיוך שלך מחזיר אותי לילד/ והחיבוק שלך נותן לי אהבה
אז רק תזכור שאני כאן/ ואם צריך אבוא לשם/  לכל מקום שבעולם
ערבית
וואנה עלא מאל /  וועאקלי ובאלי/  וומין יפאקכארני וו יאעדרני
ג׳יר מה תנסאני אלעמאר דיאלי
כשאתה הולך אני פוחד עלייך/  הלב שלי מלא כולו תפילה
מחפש סיבה להתקשר אליך/  רק כדי לשמוע עוד מילה
אז רק תזכור שאני כאן/ ואם צריך אבוא לשם/ לכל מקום שבעולם
ערבית
וואנה עלא מאלי/ וועאקלי ובאלי/ וומין יפאקכארני ווואעדרני
ג׳יר מה תנסאני אלעמאר דיאלי

גוסטו פייסבוק