מפיק האלקטרוניקה הצרפתי קבינסקי יודע משהו על תרומת פסי קול לסרטי אקשן. השיר Nightcall הוא כמעט שם נרדף לסרט Drive של ניקולס וינדינג. הקטע אמנם נכתב ויצא לפני הסרט, אבל השתלב בו בצורה הכי אפקטיבית וקידם גם את יוצרו בשוק המוסיקה האלקטרונית.
האלבום החדש כמובן אינו קשור לשום סרט, אבל כל אחד יכול לדמיין לעצמו את הסרטים שלו. כמעט כל קטע כאן הוא סאונדטרייק לעצמו.  קבינסקי מקבל את ההשראה למוזיקה שלו מפסי קול משנות השמוניםץ אלה צלילי אלקטרוניקה שמייצגים חידוש ורעננות בפופ. פה ושם שומעים מילים, אבל קבינסקי אינו זקוק למילים, אם כי הוא משתמש בקול בשירים אחדים כמו First Blood, שמזכיר את סגנון הדאנס של טינה טרנר.
קבינסקי מגיע מהטריטוריות האלקטרוניות של מוסיקת הדאנס הצרפתית בנוסחים של דאפט פאנק ו – Justice. הוא אינו מתמקד בדאנס כמוטו. הביטים אינם מרכז ההפקה, למרות הדומיננטיות שלהם. ההפקה היא יותר רוק סינת' אוריינטד, עם נגיעות סיינס פיקשן, אפילו בסאונדים של משחקי מחשב של פעם. קבינסקי מצליח לדלג מעל הנדוש והפשטני ומקרב את הסאונד שלו למבע בעל עוצמות ייחודיות בעיבודים אטרקטיביים, לעיתים "נרטיביים" עד מלודרמטיים.