קורה משהו טוב במעבר דירה. אתה מוצא אלבומים שלא יצא לך להגיע אליהם בזמנם. באחד הארגזים שכב "סלטנה", אלבום של אברהם סלמן, נגן הקאנון של תזמורת קול ישראל (רשות השידור) בערבית, שנפטר לפני כשלוש שנים, בן 83 במותו. דמות בולטת במוסיקה המזרחית בישראל. מוסד של ממש בנגינת הכלי. סלמן, שהתעוור בגיל שנתיים בשל מחלת הטרכומה, עלה לישראל בתחילת החמישים מעיראק, שם ניגן בתזמורת הרדיו העיראקי, והשתלב  בתזמורת של זוזו מוסא ז"ל במשך כארבעים שנה. רבים טעו לחשוב שהוא… זוזו מוסא.
לפרנסתו עסק בתיקון שעונים (גם כאן – למרות עיוורונו) השליטה המוחלטת שלו בכלי, נגינת התקסים (***) המופלאה. סלמן ייזכר מהנגנים הגדולים של המוזיקה המזרחית שעלו מבגדד.
רבי דוד מנחם, איש ההקשה כתב עליו: "אברהם סלמן ראה היטב את הצלילים היוצאים מפריטתו כשהם פורחים באוויר, מתערבבים ונעים במעגלים, עד שהיו מתקבצים ומצטרפים למנגינה אחת. אברהם ראה את המקאם הערבי כמו שאף רואה לא ראה מעולם. בן בית היה בו. יוצא ונכנס בין נבכי צליליו כרצונו, שולט בהם בידו ומנהלם על מי מנוחות ברוחו. מעלה ומוריד מכניס ומוציא  ומשחיל מתעצם ומנמיך כחפצו ונענו לו.  הרבה למדנו ממנו. את נערותינו עשינו לצלילי קאנוּן שלו".

** בקאנון המודרני יש בין 78 ל-90 מיתרים.   מספר המיתרים השתנה לאורך התקופות כתוצאה ממגבלות מתיחות גבוהה, אשר נבעה משימוש במיתרי נחושת.  המיתרים עשויים כיום מחומרים סינתטיים שונים, כמו ניילון או PVF,   ואילו בעבר הם היו עשויים ממעי, גיד,משי או נחושת. בקאנון הערבי מקובל להשתמש בחמשת התווים הנמוכים במיתרי מתכת מלופפים. קוטר המיתרים נע בין 0.60 מילימטרים ל-1.20 מילימטרים.
מיתרי הקאנון מחולקים לשלשות, כאשר כל שלשה מכוונת לתו נפרד. גם בכיוון מדויק יהיו עדיין הפרשים מזעריים בתוך השלשה, דבר המעניק נפח גבוה לצליל הקאנון, בדומה לצליל של גיטרת 12 מיתרים או לאפקט כורוס . סידור זה גם מעניק את היכולת לנגן טרמולו בקלות. המיתרים נקשרים בצידו הימני של הקאנון, מושחלים בחורים מיוחדים בתוך תיבת התהודה, נמתחים אל מעבר לגשר ולמנופים במקביל לתיבת התהודה, ונקשרים ביתדות הכיוון.
*** תקסים – אלתור כלי חופשי ממשקל, המבוצע על ידי נגן יחיד במסגרת של מקאם מסוים. בדרך כלל מבוצע התקסים כהקדמה למוואל או ליצירה מולחנת המבוצעות מיד לאחריו.