זה אלבומו השני של קונור אוברסט (Conor Oberst) עם ההרכב המחומש Mystic Valley Band , למעשה האלבום הראשון בו ההרכב זוכה ליצירתיות וקרדיטים של ממש. אוברסט נשאר הכותב הדומיננטי, אבל גם אחדים מההרכב הוסיפו משלהם כולל סולואי ביצוע – טיילור הולינגסוורת' (Taylor Hollingsworth), ניק פרייטאס (Nik Freitas), ג'ייסון בואסל (Jason Boesel), העשירו את האלבום, ולמען השוויון נוסיף גם שמותיהם של מאסי טיילור (Macey Taylor) ונתניאל וולקוט (Nathaniel Walcott)

הבעיה העלולה לצוץ ב"דמוקרטיה" כזו, היא שהאלבום מאבד חוט שדרה, פחות לכיד. מטולא. למשל: טיילור הולינגסוורת' שר שיר שנקרא מזרן אוויר ( (Air Mattress) בקול מאונפף – "רוצה לישון איתך על מזרן אוויר/לתת לאוויר לצאת כל הלילה/כשאנחנו ישנים, גופינו אט נפגשים/רוצה לחוש זאת כשליבך פועם", פופ סטייל סיקסטיז מלודי קצבי ופשוט, אבל לא ממש תורם לגיבושו של האלבום. לנגן הבס מייסי טיילור יש שיר – "חובק עולם" (Worldwide) – קול גבוה, בתולי משהו – שיר על מצב דכאוני של מי שתקוע בלי תוחלת. המוסיקה – פולק אקוסטי בסגנון שמזכיר קרוסבי, סטילס, נאש & יאנג בימיהם הגדולים, אבל הביצוע ממש לא מהוקצע. המתופף ג''יסון בואסל מנסה גם הוא סולו בשיר "שוני הוא זמן" (Difference is Time) וגם "נשר בקוטב" (Eagle on a Pole) שני שירים שאינם תורמים בלשון המעטה לאלבום, במיוחד השני.

 מיוחד יותר – הגיטריסט ניק פרייטאס ב- Big Black Nothing, פולק קצבי אותנטי שמח, מעוטר בהרמוניות יפות. אבל בשורה תחתונה – זה עדיין השאו של קונור אוברסט. נפתח ב- Slowly, המשך ב – Nikorette וב – Roosevelt Room, שנועד לתקוף את ממשל בוש ונשמע כמעט לא אקטואלי אחרי שזה פינה מקום לאובאמה. המוסיקה – קאונטרי רוק. אוברסט גם נועץ סכין בדת ובישו בשיר To all the Lights in the Windows – "זה מה שקיים בכריזמה היא גורמת לכל אחד להאמין" (That’s the thing about Charisma / It makes everyone believe) השיר "נעליים לבנות" – ליווי אקוסטי מינימליסטי, מיוחד באינטימיות שלו. כמעט באותה רוח "יש לי הסיבה" I got The Reason #2 צליל אקוסטית בודדת שמצטרף ליחידת קצב על בסיס אורגן המונד מחדד את הנאראטיב של משורר הפופ – "אתה יודע שהרבה עלול לקרות/כשכולם נרדמים… התהלך מעט בתוך חלומותיך… אל תיתן לשמן לשדוד אותך/ היצמד לזכרונותיך". רוח דילנית שורה על השיר הזה המחפש סיבות לחיים, ולא בדברים המקובלים. אילו מרבית האלבום היה ברמתו של השיר הזה – הייתי ממליץ בבהילות. גם ככה – יש בו רסיסי קסם.