הו יום שני הארור שמביא את תחושה הרעה, ביום שלמחרת יום השבתון (א' אצל הנוצרים) המסמן תחילתו של שבוע. מהלהיטים הגדולים של "האמהות והאבות" שקדם ל"קליפורניה חולמת". ג'ון פיליפס John Phillips כתב, דני דוהרטי Denny Doherty שר סולו. דוהרטי חשב
השיר נכתב על ידי סטיבן סטילס, גיטריסט באפאלו ספרינגפילד. הוא לא כוון כשיר מחאה נגד המלחמה, אלא כהזדהות על רקע התנגדות של נערים באמצע שנות השישים ונגד סגירת מועדון פנדורה במערב הוליווד. סטילס לא היה שם כשסגרו את המועדון, אבל שמע על
את הגרוע ביותר כבר חווה, אחרי מה שעשתה לו. עכשיו שמש הבוקר זורחת "כמו כדור גומי אדום". אני מתבונן בקרדיטים של השיר ומגלה את שמו של פול סיימון. מה לפול סיימון וללהקת ה – Cyrkle? ב -1964 סיימון וגרפונקל הוציאו את אלבום
בוב גאודיו, סולן "ארבע העונות", כתב את השיר אחרי שפגש ילדה כבת 5 לבושה בסמרטוטים בדרך לאולפן. הוא השאיר לה 5 דולרים, וזוכר את פניה המופתעים, מבלי שהוציאה מילה מהפה. גאודיו והמפיק של "ארבע העונות", בוב קרו, סיימו לכתוב את השיר והחליטו למהר
"להקה שנויה במחלוקת", כותב עליה ה"אול מיוזיק גייד". כשאני שומע את האוסף – אצלי שום דבר לא שנוי. כתבו עליה שהיא אחת המשפיעות בהסטוריה של הרוק. אני הייתי אומר את זה אחרת: משפיעה אך אינה ניתנת לחיקוי. האוסף הזה מאפשר לחזור ולהלך בשבילי אגדת
בוב דילן כתב את השיר בין 1962 ל-1963 על רקע "המלחמה הקרה" בין המעצמות – כביקורת על מנהיגים ופקידים אמריקאיים. המוטו: המלחמה היא מעשה חסר טעם של אנשים ולא מנגנון הגנה אמיתי. "אדוני המלחמה" אמור היה שיר פציפיסטי נגד המלחמה,
תחושת אהבה/ געגוע הורס. עד היום נמס הלב לשמוע צליליו. עת התחושה העצומה שהוא חש ברחוב שאהובתו גרה, שבכל שניה הי יכולה להופיע. מהשירים הרומנטיים הגדולים שנכתבו בשנות החמישים. את "ברחוב שבו את גרה" כתבו פרדריק לואה Frederick Loewe (מוסיקה) ואלן
השיר מציג ניגוד בין החיים במהלך היום ובמהלך הלילה בעיר גדולה. קשה להסתובב בעיר צפופה וחמה במהלך היום, אבל זה בלילה הכל משתמנה כי יש לך שפע של הזדמנויות לרדוף אחרי נשים. העיר המסוימת היא ניו יורק, שם הוקמה להקת
הביטלס הקליטו את השיר הזה בסוף פברואר 1964, שבוע לאחר שחזרו מארצות הברית, ולפני תחילת צילומי הסרט A Hard Day's Night. פול מקרטני לא ממש העמיק במילים. אהבה כמו שלהם אינה יכולה למות. מה כבר יכולת לדרוש משיר העוסק באהבת עשרה?
אוטיס בלקוול, יוצר שירים פורה, שסיפק להיטים רבים לאלביס פרסלי, כתב את השיר הזה עם ג'ק האמר, אשר בשלב מסוים היה חבר של ה – Platters. השיר הפך לסמל המסחרי של ג'רי לי לואיס, מותאם נפלא לסגנון האנרגתי שלו. כמו הלהיט הקודם
ברט בכרך והאל דיויד כתבו את השיר הזה וגם הפיקו אותו. הם שמעו לראשונה את דיון וורוויק Dionne Warwick שרה כזמרת ליווי של ה- Drifters, והבינו שהם מצאו את הקול המושלם עבור השירים שלהם. לבכרך ודיויד היו שורה של להיטים
דרב גורדון Derb Gordon הוא הזמר, שחותמו הקולי מוטבע בשיר הזה. שורשים: קינגסטון ג'מייקה, שם נולד עם אחיו התאום לינקולן, ששימש גיטריסט של The Equals. הם הקליטו שירים רבים בסגנון סקה-פופ, כשהבסיס הוא המוסיקה הג'מייקנית. השיר שהגיע למקום הראשון בבריטניה
בשנות השישים, לא היתה שום בעיה שטקסט כזה יייכנס לכל פלייליסט. "מרגע שמצאתי אותך, לא יכול לתת לך ללכת. אני כל כך זקוק לך הגם שאת אינך זקוקה לי" שר קלם קרטיס, הזמר של הפאונדיישנס. כל מבקר בימינו היה קורע
פול מקרטני שכתב את השיר הזה, הכחיש את השמועה שהשיר עוסק בזנות ("לא יכול לקנות לעצמי אהבה"). המסר לדבריו הוא בפשטות ובכנות של המילים. לא יכול לקנות לעצמו אהבה, אבל הוא יתן לה כל מה שיש לו כדי שתאהב אותו. המילה
מה שנותר לו לעשות בשעת אחר הצהריים, אחרי מה שעולל לו איש המיסים. הבנאדם בלחץ. עם כל הצרות, יש לו אמא שמנה שמנסה לשבור אותו (דיווויס: היתה לי אמא גדולת ממדים, אבל זה גם דימוי לבריטניה, המדינה בה חייתי"), והוא
כנער הייתי שבוי בקסמו (סוג של מעריץ) של מי שכונה "ביג O". רכשתי תקליטון 45 סיבובים מפעים שלו שנקרא Only the Lonely. גם עכשיו, כשאני שב ושומע את השיר – הלב זוכר. למעשה – מתגעגע. מדובר, אגב, באחד מלהיטיו הגדולים.
הם עדיין לא עולים מהאוב, אבל נישאים על משבי הרוחות של שנות השישים שחוזרים מהעבר. בריאן פול והטרמלוס Brain Pool & The Tremeloes היו פה, והתברר שעדיין לא מדובר ברוחות רפאים מהשישים. כמה מרגש לשמוע את הטרמולוס חמישים שנה אחרי עידן הזהב שלה.
השיר הוא של בוב דילן משנת 1967, שאותו כינה בזמנו "קווין האסקימו", אך יצא לראשונה על ידי להקת מנפרד מאן ב -1967 תחת הכותרת "קווין האדיר", שבועיים בראש המצעד באנגליה בראשית 1968. את השיר הפיק, מייק הרסט, שהחל אז לעבוד
טים הרדין, סיגר סונגרייטר בסגנון פולק/ רוק הוציא ב-1965 את השיר שלימים יהפוך אחד קלאסיים של הז'אנר. השיר הוא מהאלבום "טים הרדין 1", שבין שיריו נמצא גם – “How Can We Hang on to a Dream". השיר קיבל תאוצה בעקבות
"תמשיכי לברוח, תמשיכי להסתתר, יום אחד אני אהיה האחד/ שישכנע אותך/ הו יה, שאני אהיה האיש שלך" המפיק-אמרגן כריס בלקוול חיפש זמר שחור לשיר הזה, אבל ערב אחד הוא שמע את הקול הנפלא של סטיב ווינווד בפאב "גולדן איגל" בברמינגאהם",
"איפשהו מעבר לים/ איפשהו ממתינה לי/ אהובתי עומדת על חול מוזהב/ מתבוננת בספינות שיוצאות לדרכן" התרגום מאנגלית לעברית מזכיר שהמקור של השיר הזה הוא שיר צרפתי La Mer משנת 1940 שהוקלט במקור ע" שרל טרנה, ושימש את הסרט Every Girl
"השחר מתחיל לעלות/ האורות סוגרים את עיניהם העייפות/ בקרוב אהיה איתך אהובתי,/ אתן לך הפתעה השחר שלי/ אהיה איתך יקירתי בקרוב/ אהיה איתך כשהכוכבים מתחילים ליפול" It's getting near dawn, When lights close their tired eyes I'll soon be with
קשה להאמין שבאדי הולי היה רק בן 22, כאשר נהרג בהתרסקות מטוס ב-3 בפברואר 1959. מי שנולד בספטמבר 1936 בלאבוק שבטקסס כצ'ארלס הרדין הולי, הקליט שירים כבר בשנות העשרה שלו. את אלביס פרסלי ראה בפעולה ב-1955. הוא הקים הרכב משולש
לא האמנתי שהקול הזה יוצא מהגרון שלו. מדי פעם אנחנו מרימים גבה, נדהמים לשמוע שזמרים בני שמונים פלוס לא רק חורשים עולם אלא שומרים על קול נעוריהם. אם זה לא היה פלייבק, וניתן לו את הקרדיט שלא – אז פרנקי
"עני לי אהובתי: במה חטאתי ופשעתי, ספרי לי איך איבדתי את אהבתך, אנא עני לי מתוקתי". תחינתו של הגבר בשיר הזה היא גרסה אנגלית לשיר גרמני שנקרא "Mutterlein", שנכתב ע"י המלחין הגרמני ג'רארד וינקלר. הגרסה האנגלית נכתבה ע"י Carl Sigman
להיטו הראשון של זמר הסול וילסון פיקט (1941-2006), מהשירים שהכניסו אותו לפנתיאון של מוזיקת נשמה, הרית'ם אנד בלוז והרוקנרול. ובאמת, פיקט חצה על גבולות הז'אנרים בשירתו המלווה בצרחות, ריקודיו החושניים, שחצנותו ותכניו המיניים של שיריו. פיקט הפך אגדת סול. בוא התקבל בברכה
אפשר להרכיב הרבה רשימות של "השירים הגדולים" בסיקסטיז. את Respect הייתי מציב במקום גבוה. אוטיס רדינג, מגדולי זמרי הנשמה כתב את השיר והקליטו ב-1965, אבל בגרסתו הוא הגיע רק עד המקום ה-35 במצעד האמריקני.הרעיון לעשות קאבר לשיר הגיע מאריתה פרנקלין עצמה, תרצו – מלכת מוסיקת
לא בדיוק "רדיו המחתרת" אלא פסקול "מדומיין" לסדרת הטלוויזיה ‘The Man In The High Castle' משנת 1962 המבוססת על ספרו הבדיוני של פיליפ קיי. דיק המתאר את המתרחש בעולם 15 שנה לאחר שבעלות הברית הפסידו במלחמת העולם השנייה וגרמניה הנאצית
דירה ריקה, חדר לבן, וילונות שחורים ליד התחנה. הוא ימתין לה במקום בו השמש לא תזרח לעולם, בו הצללים נעים מעצמם. האיש ששר – ג'ק ברוס, נגן הבס והזמר, שנפרד השבוע מחייו. הלהקה – "קצפת". אריק קלפטון בגיטרה וגינג'ר בייקר
Groovin' התייחס לריקוד במשמעות: Everyone in the club was groovin' to the music.. פליקס קבלייר (קלידים) ואדי בריגאטי (שירה) כתבו את השיר הזה אחרי שהבינו, כי לוח הזמנים של עבודתם מאפשר להם לפגוש את בנות הזוג שלהם רק בימי א'.
