סי היימן (63) ממשיכה להילחם על מקומה כזמרת רוק מקומית. בשיר הזה הלוחמת משכנעת את עצמה להמשיך להילחם כמו פעם – בפעם הבא. לפי הטון, האנרגיה, הקצב – לוחמת שלא הרימה ידיים. היא חוזרת לא רק לתקופה ששירתה ביחידת "העוקץ"
שיר האהבה האולטימטיבית. תן לרגש לרוץ לפניך. שיר שנכתב בדם מהול בטעם שפתיה. שהלא שפוי בה היה מושלם. שיופיה מחזיר לבראשית עד סוף התנ"ך. שבלעדיה לא מרגיש גן עדן. ואהה! שיר אהבה המפריז בדימויים מוקצנים יכול להיות עוצמתי ומרגש, אבל
Eras Tour, ההופעה של טיילור סוויפט הגיעה לסוף דרכה. זה היה אירוע הלייב הכי יוצא דופן של זמננו – ועבור רבים, אפילו יותר. בסוף השבוע הזה, אחרי 20 חודשים, 149 הופעות, סרט הופעות שובר קופות, Eras Tour של טיילור סוויפט
40,000 חוגגים נלהבים השתתפו במה שתואר בעיתונות "מופע ההרד טכנו רייב הגדול ביותר אי פעם" באמסטרדם. הערב שנערך ב-Johan Cruijff ArenA התקיים ב-20 ביולי, במשך 10 שעות מ-9 בערב עד 7 בבוקר. בין התקליטנים שניהלו את האירוע היו אנשים כמו
לזיווג הזה לא ציפינו. אקסל רוז הצטרף לבילי ג'ואל למופע האחרון שלו במדיסון סקוור גרדן. סולן להקת גאנז נ' רוזס ביצע שלושה שירים עם ג'ואל במופע ה-150 שלו באולם בניו-יורק. ג'ואל המכונה Piano Man שלף את כל הלהיטים למופע הנעילה.
הרולינג סטונס משתפים בסרט תיעודי חדש שנקרא "מלונדון לשנגחאי – הקונצרט ההיסטורי של הרולינג סטונס לצד השני של העולם". הסרט מתעד את הופעת הבכורה של הלהקה בסין ב-2006. בסרט מרואיינים מנהל ההפקה הוותיק דייל "אופי" סקירסת' והסנדק של הרוק הסיני
רוד סטיוארט נדהם כשהקהל מתחיל לשיר את השירים לפניו. הם הגיעו להתגעגע. רואים להם את זה בעיניים, ושירה בציבור זה לא רק המצאה שלנו. רוד סטיוארט (אז בן 59), פעם ראשונה בקריירה שלו ב"רויאל אלברט הול" המפואר בלונדון. החולצה הכתומה,
פול מקרטני בכיכר האדומה הגם שכף רגלו של פול מקרטני לא דרכה מעולם בעבר על אדמת רוסיה, מה שהתרחש ב-24 במאי 2003 בכיכר האדומה נראה כקאמבק הכי גדול שלו ושל הביטלס לרוסיה. הרוסים חיכו לפול מקרתני בכיליון עיניים ארבעים שנה
היום החדש בחייה ובקריירה של סלין דיון לא הגיע. נכון לעכשיו (קיץ 2023) היא פורשת מהופעות לפחות עד סוף 2024 לאחר שאובחנה עם הפרעה נוירולוגית נדירה. סלין סובלת מ- Stiff person syndrome (SPS), מחלה אוטואימונית הנותנת את ביטויה במערכת העצבים
בלאק קיז (The Black Keys) מגיעים לראשון. (10.7) לפי הביקורות, הקונצנזוס הוא שהלקה נותנת הופעת רוק מעל הממוצע. ביקורות הקונצרטים של Black Keys מתארות הופעות חיות מדהימות, אופטימיות, בלתי נשכחות, מעוררות כבוד, מעוררות השראה, פסיכדליות ומינימליסטיות. החלום של דן אורבך, Dan Auerbach,
הקורונה מחזירה הופעות הענק. להקות מכריזות על מופעי streaming. דפש מוד עשתה את זה. יש כאן פולחן. קחו את ה – SPIRITS in the Forest שמתעד את שני המופעים האחרונים של דפש מוד בברלין במסגרת Global Spirit Tour 2017/2018. עם
החגיגה לציון הוקרה על 30 שנותיו של בוב דילן כאמן הקלטות יצאה במהדורת אלבום כפול – שהוקלט ב- 16 באוקטובר 1992, במדיסון סקוור גארדן בניו יורק. הם עלו בזה אחר זה לבצע שירי דילן קלאסיים, לפני שהמופע הסתיים בשלושה שירים
מוסיקת קאונטרי, עיבודי דיקסילנד. בלו גראס. ברוס ספרינגסטין הגיע לדאבלין לעורר געגועים ולהתגעגע בעצמו. מצדיע לשורשים של המוסיקה של אמריקה, שזה באיזשהו מקום נוגע לאירים. Eye On The Prize הולך לכיוון גוספל בשירה ודיקסילנד בעיבוד. וזה גורם לך לקום מהכורסה ולהצטרף לחוגגים ששרו עם ספירינגסטין
30 באוגוסט 1992. קורט קוביין גמור. לפחות זה מה שהצהובונים אמרו. הם גם אמרו שנירוונה נמצאת על סף קריסה, שהמוח של הזמר הראשי כל כך בתוך הרואין, שיש מצב שלא יופיע להופעה של הלהקה ברידינג. קוביין שמע את השמועות וצחק.
מטאליקה Metallica מסיימת את סדרת הקונצרטים בהזרמה שלהם, 'Metallica Mondays', במופע שלה במקסיקו סיטי משנת 2017. לפי ההודעה בטוויטר מדובר במופע הארכיוני האחרון, שצולם בפורו סול במקסיקו סיטי. הוא מציין סיומו של הסיבוב הטלוויזיוני בן חמשת החודשים על של הרכב
רגע, איפה “Bridge Over Troubled Water”? – לא נורא. לא התאים לו לפול סיימון להכניס את השיר לקונצרט של ההייד פארק. תקשיבו לחגיגה של Me and Julio Down By The Schoolyard ותקבלו את מהותה האתנית האפרו-פופית של ההופעה. . הקונצרט
קשה לדרוש מהלהקה שאוהבת להתלבש בטוקסידו ובשמלות נוצצות בסטייל להקות של פעם לעשות את זה בקיץ הישראלי הלח. לפחות חלקם, במיוחד הבנות הופיעו בלבוש המתוכנן. מוסיקלית, האטרקציה של פינק מרטיני היא יצירת אשלית רטרו של להקת עבר שקמה לתחיה. הלהקה בת
קיץ 1986, איצטדיון וומבלי. 2 הופעות סולד אאוט. המצלמות של הבמאי גווין טיילור נמצאות בכל נקודה. גם באוויר. הג’קט הצהוב של פרדי מרקורי משתלט על המסך. וכשהוא יתחיל להזיע, יתחלף הג’קט לגופיה לבנה. בראיין מיי נותן סולואים קצת מגלומניים של
מעט אירועים בתולדות המוזיקה הפכו מיתולוגיים יותר מההופעה של בוב דילן בניופורט ב- 25 ביולי 1965. זה היה היום בו הפולק הפוליטי הפך מחושמל, בו התחיל עידן חדש של מוזיקת פופ חכמה וחסרת מנוחה שתגדיר את העָשׂוֹר. בוב דילן עלה
היכל התרבות תל-אביב – 30 בינואר 2020. סיבה למסיבת דיוויד בואי בהיכל: ינואר הוא חודש הולדתו, מותו ויציאת אלבומו האחרון Black Star בשנת 2016. זהו החודש שיהיה קשור לנצח עם דיוויד בואי. זהו החודש שהכי ראוי לזכור ולחגוג את המוזיקה
הסיום החזיר ל-1984. קורט סמית' ורונלד אורזבל עושים את Shout שלושים וחמש שנה אחרי אחרי שהלהיט הזה כבש עולם. הקהל בטירוף. אנחנו ב-2019, ואני נכנע לחולשות הנוסטלגיות שלי וקובע: זמנם לא עבר. שנתיים אחרי הסולד אאוט בתל-אביב, Tears For Fears מחזירים את הוייב של השנים ההן
ג'ניפר לופז מגיעה עם המסיבה שלה (It's My Party) לפארק הירקון לחגוג 50 – במוסיקה מעורבת – לאטין פופ, ריתם נ' בלוז גם המנוני הדאנס, מאלה שעשו אותה סופרסטארית, הפקת ענק – רקדנים ופירוטכניקה. כמה מעריצים יש לה בישראל? מבחינת כותב שורות אלה – זמרת
קסוויאר ראד האוסטרלי עושה סולדאאוט אצלנו. איך? הקהל יותר חכם מכל פרומו תקשורתי. הוא יודע מה זה חיבור עם זמר חם, מתקשר, בעל מסרים חברתיים הומניים, ובימים שדם חם נשפך כאן על גזענות – הוא מזמר על אהבת כל בני
יש שהאשימו, אולי שלא בצדק, את "אמריקה" כחקיינית של "קרוסבי, סטילס נאש ויאנג". הלהקה הראתה ייחודיות בשורה ארוכה של להיטי פופ-רוק באמצע שנות השבעים, כשההשפעות הן לאו דווקא ההרכב הנ"ל, אלא הביטלס, הביץ' בויז ועד האמהות והאבות. שלושת חברי הלהקה, גיטריסטים כולם, כתבו שירים שנכנסו לרדיו המיינסטרים בארה"ב
MPB? ראשי תיבות של Musica Popular Brasileira, למעשה מושג-גג לכל מה שהוא מוסיקה ברזילאית פופולארית שהתפתחה לצד הבוסה נובה. מילטון נסימנטו ואחרים אימצו את המושג הזה. הגם שאין מדובר במוסיקה שנובעת ממה שנקרא בברזיל "טרופיקליה" – רבים ממוסיקאי ה – MPB ניגנו מוסיקת טרופיקליה.
די היה בשני צלילים כדי להרים את קהל הבנות באזור הפרקט על הכיסאות. אנשי האבטחה האירו בפנסים עליהן, הזהירו שיוציאו החוצה. זה עזר לחצי שיר. נו, באמת, מה הם חושבים שבמופע של אנריקה איגלסיאס אפשר לשבת, ועוד בנות, שצווחות גם
החברים אנדרסון רבין ווייקמן ( (ARW) נמצאים כבר בשלב כזה בקריירה שלהם שהם הולכים על ג'סטות חנופה: סולו חשמלית של "התקווה", ירידה אל הקהל במהלך Owner Of The lonely .Heart, כמו כוכבי פופ מחפשים להתחכך עם מעריציהם, חלקם בגילים האלה
מנהרת הזמן: נחזור ל-1984. הרדיו מתפוצץ מהשמעות של Shout, למעשה צעקתם של קורט סמית' ורונלד אורזבל, הלא הם טירז פור פירז. בעברית קראנו להם אז "דמעות לפחדים". אנחנו ב-2017, 33 שנים אחרי, ומגיע לא רק אות חיים מהצמד. מתברר שהם
בוני טיילר היא זמרת של שלושה להיטים, אחד מהם גדול במיוחד. הקהל מגיע להופעה שלה לשיר אותם. טיילר בונה את הערב עליהם, הם ממשיכים להיות מקור החמצן שלה, ובאין חומרים חדשים אטרקטיביים, היא נשענת עליהם ועל לא מעט קאברים. הזמרת
קשה להאמין שהקשישים האלה עוד מזוהים עם פאנק שנות השבעים, הגם שמעולם לא נשארו במחוזות ההם. אם כבר, אז הסטרנגלרס זוהו כצד הרך של הפאנק. העדיפו להגדיר את עצמם כפאב-רוק. היום, לקראת העשור החמישי של הלהקה, הסטרנגלרס אינם פונקציה של ז'אנר.
