להיות, So Far
השילוב המעודן בין 3 בנות, 3 קולות, בעיבוד אקטסטי-קלאסי מעודן ששרות באירוניה על הניסיון למצוא אהבה בלי תנאים. הרחבה
השילוב המעודן בין 3 בנות, 3 קולות, בעיבוד אקטסטי-קלאסי מעודן ששרות באירוניה על הניסיון למצוא אהבה בלי תנאים. הרחבה
סוד הקסם האנריקו מסיאסי – הנה הוא לפניכם. כמעט ארבעים שנה שהוא עושה את זה, והקהל מגיע לשיר איתו. הרחבה
היינו בבכורה של אלה בתמונע. למרות שניסתה להעניק תחושה של ביטחון, נשארה מרוחקת. משהו ממנה לא עבר מהבמה. היא צריכה ללכת על פשטות, פחות יומרות טקסטואליות, להיות יותר פרפורמרית בלתי אמצעית, נטולת מניירות ומסתכלת לקהל בעיניים. נמתין. יש אופק. הרחבה
מארינה מקסימיליאן בלומין יוצאת אל הבמה המקצועית בבמויו של צדי צרפתי, שלוקח אותה אל הקברט והתיאטרון ומנצל את מגוון כישוריה כזמרת, כמגישה. הרחבה
התרגשות. זקני היזראל ויבריישן מג'מייקה היו כאן! לא רק קצב ויברציוני אלא גם יופי של הרמוניות ווקאליות, סול, גרוב, מה שנקרא skanky roots reggae וכל מה שהופך את הרגאיי למוסיקה שלא תמות לעולם. הרחבה
שלמה גרוניך שר ומנגן את הגרסה שלו לפסוקים מהמקורות. שעה וחצי אמיתית של קדושה, וכשתחושת קדושה מגיעה מיוצר חילוני כשלמה גרוניך – היא חזקה יותר מהרבה זמרים ששרים "מוסיקה יהודית". הרחבה
שלמה גרוניך תוקע בשופרות במסע אל המקורות, מופע שכולו התחברות לפסוקים מן המקרא ומן הסידור, גרסתו החדשה לתפילה, ומתברר שלא חייבים לחבוש כיפה ולהניח תפילין כדי להתחבר לשפת הקודש. ראיון מיוחד.
חברים רבים וטובים באו לשיר איתו בהשקת אלבומו השני שחושף יוצר מקורי ורגיש שמנסה להתמודד בשירים עם יחסים מסובכים עם נשים, בעיות פנים מול פנים עם עצמו. הרחבה
האלפיים שבע מאות איש שמילאו את היכל התרבות באו לקבל בדיוק את מה שאייל גולן נתן להם – שעתיים מושקעות של טלנובלה מוסיקלית – הז'אנר העצוב הכי שמח. והם שרו איתו בשירה כזו שהמבקר נותר חסר עבודה. הרחבה
ההמשך: קובי אפללו "בא מן השתיקה", קטעי וידאו מהופעה (הרחבה)
קובי אפללו בא מן השירה שבלב. אין לי מילה אחרת. הסלסול שלו אינו רק תוצאה של יכולת טבעית, מהסוג שנולדים איתה (מין חוזליטו), הוא מגיע ממקומות עמוקים שמתחת למיתרים. הרחבה
בקדמת הבמה, לא מאחורי פסנתר, איה כורם בוגרת היום בהשוואה למופע הקודם שלה, כמעט בכל פריט שמרכיב מופע, בטוחה יותר, שולטת בהרכב שאיתה, ויש לה לא מעט שירים טובים. הרחבה
דאפי מחזירה לשישים- שבעים. הזכירה לי בשיר הזה זמרת אהובה – דאסטי ספרינגפילד. אבל תחושת רוח הרטרו הזו תוצאה של אינה יצירת משב מלאכותי. היא מאוד מוטמעת במוסיקה שלה. הרחבה
את מייק סקינר מעניין איך לעבור את השעה וחצי בלי לשעמם את עצמו. סקינר מפלרטט בצעקות עם הקהל והופך את ההופעה לזירת פעלתנות אובססיווית. מי שלא השתתף בחגיגה של הסטריטס נשאר רחוק ומרוחק. הרחבה
שולי רנד – הופעה בחנות הספרים בגן העיר תל-אביב, אפריל 2008, בהשקת אלבומו "נקודה טובה". הרחבה
שולי רנד הביא הרבה תקשורת וקהל לחנות הספרים בגן העיר לחגוג את אלבום הבכורה שלו "נקודה טובה". במהלך ההופעה התברר ששולי אוהב לספר סיפורים לא פחות מאשר לזמר שירים. הרחבה
דני רובס לא מתחיל מחדש. זה הוא. אין כאן מהפך. הוא בא מהישן. אבל לא מהכפור. נושבת אצלו רוח חמה חדשה. ההרכב המתוגבר. הרחבה
דני רובס לא מתחיל מחדש. זה הוא. אין כאן מהפך. הוא בא מהישן. אבל לא מהכפור. נושבת אצלו רוח חמה חדשה. ההרכב המתוגבר. הרחבה
וכשאתה לוקח זמר כמו מייק פאטון, האיש (לשעבר) של פיית' נו מור זה אומר – הרבה יותר מאשר סתם זמר. זה זמר עם מנעד קולי עצום. הבעיה שהכל כאן מתנקז למפגן ביזארי של זעם, מוזרות והבעה אמוציונאלית שמגיעה עד צרחות.
פסטיבל ג'ון זורן – הוידאו (המשך)
זה מדהים איזה גיוון הצליח ג'ון זורן ליצור ב"מצדה", אבל הההתרגשות הא בעיקר באינטרקציה בין הנגנים, בשמחת הנגינה, בדרייב של זורן, במנהיגות הסוחפת שלו. זה עבר, ובגדול. הרחבה
ג'ו ג'קסון לוקח שלושים שנות קריירה ועושה מהן מופע פסנתר קומפקטי שהייתי מגדירו כ"אדאלט רוק", רוק שחוצה הזמן, ביצועים נטולי גיטרה חשמלית, מאוד ממוקדים בשירה-הופעה המיוחדת שלו, באוריינטציה קברטית. הרחבה
לראות את ג'ו ג'קסון ממרחק נגיעה. הגם שאינני מזן ה"מעריצים", זה היה סוג של הגשמת חלום, באיחור של כמה שנים. פתאום, איש מבוגר עם חיוך מתוק הזה שמתיישב לנגן ולשיר מכל הנשמה. הרחבה
הרכות הנסבלת של "חופשת קיץ" היא משב נוסטלגי חמים לנצח. כתבו את השיר ברוס וולש ובריאן בנט (מלהקת השדוז שליוותה את קליף) לסרט הנעורים שנקרא – אף הוא "חופשת קיץ". הרחבה
ירדנו למועדון של קפה זאפה בבית ציוני אמריקה לארוע ההשקה. מתחככים, לוגמים, מצלמים, מקרינים, מתראיינים. צוותי טלוויזיה ממתינים בתור. דניאל סלומון ששר באלבום "הו את" היה מחלק הראיונות הראשי. סלומון העניק תובנה: "שלום סימל בדיסק הזה ישראליות טובה, מחוספסות מצד
קרן אן בבארבי – ההמשך
אני עדיין מתקשה לעכל שישראלית (קרן אן זיידל, ילידת קיסריה) דוברת עברית מצליחה לשיר כל כך אותנטי באנגלית ובצרפתית, אפילו בפורטוגזית. הרחבה
זה קטע שאני יכול לצפות בו 20 עוד פעם בלי להשתעמם. צילמתי אותו בהופעה של ננסי קינג וקארין אליסון במשכן לאמנויות הבמה במרץ 2008, ונדמה לי שתפסתי את אחד הדואטים המרגשים ששמעתי אי פעם בג'אז. על ננסי קינג וקארין אליסון
מתי יש הזדמנות לשמוע שתי זמרות ג'אז גדולות ביחד על הבמה, ועוד שתיים שמצליחות להתחבר למרות סגנונותיהן השונים. .. הרחבה