מוסיקה ישראלית

למה מתכוונת יסמין מועלם כשהיא שרה "משהו בשמיים לא מסתדר" – משפט מעורפל מול "רואים לי בעיניים אין מה לשקר" שמעיד על שקיפות התחושה . בהמשך מגיע משפט קונקרטי ומכליל:  "אנחנו דור שלם של אנשים שבורים". שננסה לחבר חלקי הפאזל

חודש הגאווה מספק שירים של הזדהות לא רק שמחים ומרימים לכבוד המצעדים הגאים הססגוניים. שחר טבוך ואמיר אהרון הלכו על שיר יחסים אותנטי באוריינטציה של עידון הרמוני, שיר אהבה בינו ובינו בשני קולות ובליווי גיטרה. הליצן הוא המוטו בשיר. הדמות

המשפט "גם כשאני למעלה, זה מרגיש כל כך נמוך" נושא משמעות רגשית עמוקה ומעיד על מצב פסיכולוגי מורכב. הוא אופייני  לאנשים עם דימוי עצמי נמוך או תחושת חוסר ערך פנימית. יש מצב שתמר אופיר  חווה תחושה כמי  שבעצם שייכת "למטה"

המוזיקה של חגיגות הלהט”ב — כמו מצעדי גאווה, מסיבות ומופעים קהילתיים — נושאת אופי נלהב, שמח וחגיגי במיוחד. היא משקפת לא רק שמחה, אלא גם חופש, גאווה, ביטוי עצמי והתנגדות לדיכוי. רן דנקר מצטרף לחגיגות ומשחרר פופ צוהל לכבוד החגיגה.

אז מה הבעיה עם אהובתו של אור עמרמי ברוקמן? לאור פתרונים. היא מתוסכלת, מסתתרת מהשמש, מחביאה לב "בתוך קופסת גפרורים", והא לא רק לוקח על עצמו לעודד אותה כאוהב, אלא גם מנסה פסיכולוגיה – "אם לא תבכי לי בעיניים/ זה

שירים מולחנים מזוהים בדרך כלל עם הזמר,  פחות עם המלחין ואולי פחות מזה עם המשורר. לאה גולדברג היא מן היוצאות מהכלל – היא מהמוכרות והמולחנות ביותר, ועדיין שיר כמו "ארון הזכוכית" הוא מסוג השירים שלא ממש ממתין ללחן כדי להיחשף.

אבי אבורומי כל כך הרוס על אהבתו הנכזבת, שהוא כורך את אהובתו עם עם "אלוהים" ו"בית המקדש" שלו.  נתן לה את הלב שלו, היא הראתה לו את הסוף שלו. יותר מאשר  אבורומי שר, הוא שופך את ליבו בשירה בוכייה. משחק

סטפן  לגר הוא סוג של גידול פרא בגינת המוסיקה המקומית. אישית לא מצליח לעכל אותו גם כהומור מוזיקלי. הוא פרץ לתודעה המקומית בשלהי שנות ה-2010. סגנונו הייחודי מתאפיין בשילוב בין פופ עכשווי, אלמנטים של היפ-הופ, דאנס ורגאטון, ולעיתים גם השפעות

מהו האושר שאליו מייחל משה כורסיה? צחוק, אהבה, נחמה? סתם סיבה טובה לרקוד? לא בטוח שכורסיה ירד לעומק הכמיהה. מהו אושר?. לבקש אושר זה לחפש תחושה שהחיים שלך “במקום הנכון”, שאתה מסופק — רגשית, רוחנית או קיומית. לעיתים, כשאדם מבקש

יוסי פיין רוקח עוד מטעם ממעבדתו. . המילים אמצעי. המוסיקה מטרה. הוא ממשיך להתהדר בנגינת הבס השולטת ברבים מביצועיו. בסאונד מאוד “שמן” ומדויק. הסגנון שלו גמיש מאוד ומשלב אלמנטים אתניים ומערביים תוך דגש על גרוב עמוק, סאונד ייחודי ואלתור. הסלטים

נופיה ידידיה שרה מונולוג של אב לבתו האהובה, ג'ונאם ("נשמה שלי" בפרסית). אהבה אובססיבית ודאגנית שכזו – נראית כלפי חוץ כהגנת יתר או אהבה "חזקה", אך לעיתים קרובות מסתירה מתחת לפני השטח פחד עמוק, צורך בשליטה, לחצים והשלכה רגשית לא

ים רפאלי קורע לב, נשמה וקול להגיד לה שהוא מטורף עליה. השיר מתאר מצב רגשי עז, שבו הבנאדם שבוי לחלוטין בתוך רגשות אהבה, מגיע עד אובדן שליטה עצמית, שיפוט מציאות מעוות, ואף להתנהגות קיצונית אובססיבית.  "הייתי שורף בשבילך גם חצי

מי הנסיך שגפן רון מחכה לו? מה מהות ההזדהות הפשטנית הזו עם סיפור האגדה? בסיפור, נסיך מתאהב בנערה ענייה, מה שמסמל את הרעיון הרומנטי שאהבה אמיתית יכולה להתגבר על כל מחסום חברתי או כלכלי. במציאות: לעיתים נדירות זה קורה, אבל

מוש בן ארי משתף את גרמי השמיים באהבתו האולטימטיבית. המפיקים דולי ופן שותפים לרחשי ליבו הנפעם במילים ובמוסיקה. שיר אהבה קיטשי מתאפיין בשימוש בקלישאות רגשיות וביטויים דרמטיים שמטרתם לעורר רגש עז, גם אם בצורה מעט מוגזמת או לא מקורית. שירי

אלי פרץ עושה שמיניות לחרוז אהבה אובססיבית בסלנג הכי עכשווי. פרץ עובד קשה כעדי להרשים בפעלולי חריזה ולשון. הסלנג של ההיפ הופ העכשווי במוזיקה הישראלית עובר שינויים תכופים, בעיקר בהשפעת התרבות האמריקאית, ועולם הרשתות החברתיות. סולן ומייסד האולטראס השתעשע בשפת

קופנגן כמשל. העולם גדול. יש לאן לברוח. גיא ויהל שרים על המצוקה וההתלבטות של אנשים צעירים אם להישאר כאן. נושא הבריחה של צעירים מישראל, במיוחד בתקופות של משבר פוליטי, ביטחוני או כלכלי, מעורר רגשות רבים ושיח ציבורי נוקב. מדובר בהחלטה

חרזו לפרידה עוזיאל מ"האח הגדול" סינגל ראשון על פרחה מבולבלת שמשתמשת בממען סלנג, שאולי מטשטש פגיעות פנימית. ייתכן שהפגנת חוסר אכפתיות היא שכבת מגן על חוסר ביטחון עמוק. הדמות הזו אולי חוותה דחייה, זלזול או התעלמות מהמערכת – וזו דרכה

קחו נתיב מרכזי, חלונות פתוחים, נופים חולפים, תחשבו שירים במקום ייאוש. מה נשאר? מחכים למלאכים בתקווה שהנפש תחזור להיות מה שהיא. בניה ברבי לוחץ על הדוושה בשירתו הנלהבת. מטפורית המתנה למלאך (שליח האל?) נושאת עמה תחושה של ציפייה לתקווה, הצלה

מוסיקה היא פונקציה של מצבי רוח. יש שירים בהם מצב הרוח משתנה כמו בתנועה של רכבת הרים. טל גיל משתוקק לחזור לאהבה ישנה. התשוקה האובססיבית לחזור לאהבה שנותקה היא תופעה רגשית עזה, נפוצה וכואבת. מדובר ברגש עמוק שמורכב מנוסטלגיה, כאב,

הבנאדם רוצה להשתחרר מחיים מבאסים בלופ, עושה סיבוב פרסה מסוכן ויוצא לכביש הראשי. לא חוזר אחורה. אחרי "מיליון חרטות" ו"אלף שריטות" מתכנן מסלול מחדש. עכשיו הוא "קרנף בתנופה", שובר הכל בדרכו קדימה. רון רווח שר בראפ על תחושת תסכול,  דכדוך

טונה וחיים משה? ואללה. במוסיקה קורה שמערבבים קפה בתה. גימיק קידום מכירות? טונה זקור לקידום מכירות? אבל יש מצב שזה יקדם לו את המכירות להופעה שלו בפארק ראשון ביוני. יש קהל שיגיע אם חיים משה יוזמן להתארח. מה שרים? פילוסופיה

איפה היה אלוהים בשבעה באוקטובר, שואל ים אמיתי, ואז מתאר את כל מה שעברנו מאז – הפחדים, הטראומה, ההפקרה, האדישות, הלחצים, המחאה, משאלת הלב. הנרטיב העמוס הזה מוכר עד שחוק, אבל במצב שבו המלחמה נמשכת, הוא ממשיך להישמע רלוונטי, הגם

אוהד שרגאי ואדר גולד, יוצאי "ילדי החוץ" של עילי בוטנר דוהרים באותה רוח שנשבה בהרכב, זה שבנה להם קריירה,  על שיר פופ קצבי ושמח, באנרגיות שירה דומות. מה יום מיומיים? מי זו ה"סיסטר" שעליה חוגגים? פניתי לדף המידע שהגיע עם

בתוך ברירת המחדל של החיים הקשים חולמים על לעוף לשמיים – דימוי לחירות, לשחרור, אולי גם להגשמה עצמית או בריחה מהקושי. ניצוץ של תקווה בתוך מציאות שנכפתה או התקבעה  ומתבטאת במשפט "מה זה משנה בכלל"? – שאלה קיומית – על

חן כהן דוהר על דאנס קליט בשיר אוטוסוגסטי  זהו מונולוג מנטלי שבו אתה מנסה להשפיע על עצמך דרך חזרות של אמירות או מחשבות במטרה ליצור שינוי בתודעה, בהתנהגות או בהרגשה. כהן שר על התמורות שמביא הזמן עליו תוך עידוד עצמי

ישנם בני אדם שאינם נמשכים לתחום מסוים, ונראה שאין להם כשרון ייחודי,  אולם הרב קוק מלמדנו, שלפעמים כישרונם הוא דווקא ברבגוניות.  באיחוד בין תחומי דעת שונים: "אל יפול לב אדם בקרבו אם אינו יכול להשתקע בשום מקצוע מיוחד… כי לפעמים

עידו מלכה זועק תסכול זוגיות, מפח הנפש של מי שממשיך לחיות יחד למרות שאש האהבה כבתה, הוא נושא עמוק ונפוץ מאוד, בעיקר בזוגות שנמצאים יחד שנים רבות. הוא כולל שילוב של כאב רגשי, תחושת החמצה, בדידות בתוך הקרבה, ולעיתים גם

תוריד רגל מדוושת הקצב, תשיר את מה שאתה חש, קח את ה"שביר" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר לחלקת האדמה שלך. אתם מוזמנים לתרגיל ביצירת גרסת כיסוי (קאבר) של השייקס. השיר הוא ביטוי לחולשה הנפשית  של האדם הפגיע. יופיו של השיר הוא בפשטות

הזיכרון שנשאר לו ממנה – היא עושה כביסות, והוא שר לה בסלון. שחר הלל הלחין זיכרון וגעגועים למי שעודדה אותו אז "לשיר בכל מקום", "לקרוע את העיר" ו"תמיד זה הרגיש לי כמו כפיים כשאת מביטה ולא אומרת כלום". למעשה שיר