מוסיקה ישראלית פלוס

כצפוי נפתח האוסף ב"כמו צמח בר" בביצוע חווה אלברשטיין. סביר להניח שהיימן רואה בשיר פסגת יצירתו, ויש לו יצירה שראויה להרבה סופרלטיבים. אבל לפני הסופרלטיבים,  השירים והביקורת,   מעניין מה כותבת חוה אלברשטיין על יצירתו במבוא לחוברת המפוארת והמאוד מפורטת (סיפורי נחצ’ה הפיקנטיים על כל

אוברטורה ל"חתול מפלצת" (רמי פורטיס, ברי סחרוף) בנגינת הצ’לו של יובל מסנר פותחת את פרוייקט "רביעיית מסנר", הראשון מאז פירקו אלונה דניאל-ערן צור-יובל מסנר את להקת "טאטו" בסוף שנות השמונים. ההרכב נקרא "רביעיית מסנר" (הגם שמדובר בשלושה "שחקנים ראשיים") משום

בדפי החוברת המהודרת המצורפת לדיסק נכתב ע"י יואב קוטנר (נלקח מאתר "מומה") כי "שלמה בר והברירה הטבעית היו בין המוסיקאים שהשפיעו יותר מכל על קבלת המוסיקה המזרחית ע"י הממסד התקשורתי בישראל". זו טעות, כמובן. שלמה בר מעולם לא השתייך לאותה