מוסיקה ישראלית

הביטוי “למות מאהבה” הוא בדרך כלל מטאפורה ומתאר מצב שבו האהבה כל כך חזקה עד שנדמה שהלב אינו יכול לשאת אותה. זה יכול להיות תשוקה בוערת, געגוע עז, או כאב של אהבה לא ממומשת. במקרים רבים, “למות מאהבה” מבטא כאב

מיתוס יותר מכסה מאשר מגלה. עם מיתוס לא מתווכחים. גם כשמדברים בדמות (טראגית ככל שתהיה) כמו זוהר ארגוב, לא חובה לתת לאגדה להאפיל על האמת, אבל היא האפילה למרות שלא הייתה סוגה בשושנים, ואולי זו הסיבה שהיא העצימה ברבות השנים ומצדיקה הוצאה

"שבלול" של אריק איינשטיין ושלום חנך, שיצא בשנת 1970, נחשב לאחד מאבני היסוד של הרוק הישראלי, יחד עם "פוזי" של איינשטיין/חנוך ואחרים. האלבום יצא בעקבות שיתוף הפעולה בין אריק לשלום שהחל עוד בשנות ה-60. "שבלול" היה כינוי ששלום הדביק לאריק,

"Baraye" הוא יותר משיר מחאה – זהו מבע חי של חלומות שבורים, תקווה גנובה, ואומץ אזרחי. במקום טקסט מאורגן, מתקבל זרם תודעה שאינו מתיימר להיות שלם – אלא להדהד. כמו מכתב פתוח של עם שלם, חתום בשם פרטי: שרווין. השיר "Baraye"

השיר הבא של "חתונה ממבט ראשון? תביטו בקליפ. כמפיק הסדרה הייתי קונה. שננמק? זה שיר חתונה קיטשי מרגש – במיוחד לעליית החתן והכלה – שיר שמטרתו אחת ברורה: להרוס את כל האורחים רגשית (ובדמעות), בזמן שהזוג צועד להגשמת אהבת חייו.

זהו אוסף קאברים לא ממצה לרגל 20 שנה למותו של אהוד מנור ז"ל. מהותו של קאבר – איזון בין שמירה על השיר המקורי לבין הוספת אמירה אישית. קאבר איכותי לא נמדד רק ב”עד כמה הוא דומה למקור”, אלא גם ביכולת

אתחיל בדברים על מוזיקה ככלי ריפוי והנצחה, למעשה – סיפורו האישי של דניאל וייס – שעובר דרך טרגדיית 7 באוקטובר ואובדן הוריו  וממשיך להדהד בשירתו , כפי שבאה לביטוי בחשיפתו בהכוכב הבא. בקאברים  כמו “Imagine”,“אני גיטרה” ו"שדות של אירוסים" בהם

במאסטר קלאס של צדי צרפתי אין סיכוי שתצליח לחדש משהו על רקע השפע הקיים. אביחי הולנדר מכניס את המאזין לסדנה. האתגר? האם יצליח להראות מקוריות? צרפתי נמצא ממש כאן על הקלטה, מלחש משהו בין ההיפ להופ. המבקר שבי מצטרף לסדנה

אז מי אתה מיקי גבריאלוב? ישראלי, תורכי, יווני? לא בטוח שיש לו תשובה. קחו את "אבא סיפור", "אני ואתה", "אמא אדמה", "היא יושבה לחלון", "עוף גוזל", "הכניסיני",  "ערב מול גלעד". תסכימו איתי שזה עולם מוסיקלי בפני עצמו, שמן הסתם נוח להגדירו

אניה בוקשטיין העניקה לסיטואציית  יחסים רעילה מהלך פופי קליל עטוף בגרוב היפ הופי, הרמוניה מתוקה ומולבש בכוריאוגרפיה בידורית. הטקסט מתפקד כמעין התחשבנות פואטית אחרי מערכת יחסים (כנראה זוגית) שבה נרמסו רגשות הדוברת. זה שיר של שחרור, ואניה מצליחה בביצוע להפגין 

לא בטוח שההמון הקשיב לסלסול התפילה של עדן חסון בתחילת השיר. כשעופר ניסים נמצא על הבמה – לא מתפללים. הדי ג'יי מפעיל את מכשיריו כדי להסעיר את ההמון. מסר? למי שלא קלט: השיר עוסק בפצע, חיפוש עצמי, וריפוי דרך אהבה

מארינה מקסימיליאן שרה בשמן של נשים רבות מסר דחוף וחיוני על החזרת כוח, ובחירת חופש על פני פחד. השיר מעין חבל הצלה, עבור אלו שעדיין מושתקות ע"י בני זוגן. "אם את כלום בלעדיו זה סימן שכדאי להמשיך בלי".  השיר מתייחס

כמה יפים הנעורים. כמה פרועים הנעורים. כמה עפים הנעורים – כמו פרפרים. תנו הנושא לשחר טבוך ולכל המשתתפים איתו לסיעור נעורים מגניב על פרפרים. קלילות הפופ בעברית זורמת באפיק הזה של הקלות הרעננה והנסבלת. לא הכי הבנתי גם בשמיעה שניה

השיר נשמע כמו התפרצות של מצב נואש שקורא הצילו. שירה וקצב שמשדרים דרמה שמתפוצצת מבפנים ומבקשים רגיעה. עידן רייכל כתב ושר טקסט רגשי וסוחף שמתאר מצב נפשי של סערה פנימית, מאבק בין כאב, אהבה, שברון, תקווה והישענות על דמות אהובה

אני אוהב את שירתו של ישי לוי. יש לו קול גרוני, מלא רגש, בעל חספוס טבעי –  משדר פגיעות וגם עוצמה. כשהוא שר – הוא מעביר את הלב שלו החוצה, בלי פילטרים. גם את השיר הפשוט ביותר כמו  השיר הזה

אריק סיני לקח את שירו של מיכה שטרית (מ-2001) לחלקה שלו. מהות גרסת הכיסוי נמצאת בעומק שירת תוגתו, בעיבוד שמקים את השיר לתחייה בגרסתו הכבדה. זהו שיר אישי, מופנם ופיוטי, שמציג רגע של התנתקות כואבת – לא מתוך כעס, אלא

בהקדמה לספר שיריו של שייקה פייקוב, "ארץ – משירי ארץ ישראל היפה" (1982) כתב עליו חוקר הזמר עברי אליהו הכהן: "שיייקה פייקוב הוא מנעים זמירות. חוש מלודי רוחש כל העת תחת אצבעותיו. בדרך כלל נוהגים לכנות את הצלילים העוטפים כל

נועם קלינשטיין שרה שיר פרידה אינטימי שמשרטט מערכת יחסים שהתפרקה – לא ברגע אחד, אלא דרך שבר רגשי מתמשך, עיוורון הדדי, והכרה מאוחרת. למעשה –  ביטוי למורכבות הרגשית,  הדינמיקה הפסיכולוגית, וההתבגרות שבסיום. כל בית פותח באותו משפט: "אתה שוב מתקשר,

דכדוכו של יונתן ארצי. העולם בחוץ שוקע, יש מבול. איך יוצאים מזה "נתנחם בשקר עד מחר" הוא אומר לה, "נעמיד פנים, כי זה מה שנותר". מה קרה?! זה נשמע שיר דיכאון של גיל העשרה על העולם הרע, ביטוי רגשי  של

שרון הולצמן מחספס בקולו את השיר האייקוני של משינה בשירה אינטימית ובעיבוד מינימליסטי לגיטרה. מה מחפשים בקאבר? חידוש, העצמה, אינטרפרטציה? הגרסה הזו היא יותר אילוסטרציה נוסטלגית אישית מאוד לשיר. השוזר מוטיבים של וידוי אישי מול העולם, הרהור פילוסופי קל וחיבור

אלון אולארצ'יק הופך סקיצות ישנות מתוך ארכיונו לסדרת תקליטי אי.פי חדשים. זו אסופה ראשונה של חמישה שירים מתוכם אחד אינסטרומנטלי. נמצא כאן  שיר איטי בקצב שלושה רבעים בטון נמוך זחוח על אמנות כתיבת שירים מול מציאות החיים ("שטויות ופחדים"), שיר

פול טראנק חוברת לנינט טייב לבלדת רוק שהשורה המרכזית בה היא "רוצה אותך רק כשזה לא הולך כשזה לא הולך… אני נגנב ממך למה זה ככה דפוק?" גל ניסמן שר פרדוקס רגשי של זה שמרגיש משיכה או רצון עז דווקא

מה קרה? למה עדן חסון ואושר כהן חפצים להיות טובים מן האחד? נו טוב, לא חוכמה. התשובה ברורה כאור השמש הקיצית באלה הימים. זהו מפגש כוכבים ללא הימור בשמי הים התיכון שיפציץ את התחנות האזוריות. הקומבינה ברורה. פחות ברור איך

מדוע טונה זקוק לרחמיו של השם כדי לקבל זוגיות עוטפת ומבינה בכל שעה?. השילוב בין הביטויים "גוד דאם" (Goddamn) ו"השם ירחם" מפגיש שתי מערכות תרבותיות לשוניות ודתיות שונות – האמריקאית/אנגלית מול היהודית/ עברית. הצירוף נושא מטען רגשי כבד במיוחד במצבי

רביב כנר מתח את קולו כדי שנרגיש על "הגג של העולם". סיעור המוחות שיצר את השיר ניסה להציע פתרון רגשי פשוט לעולם מורכב מאוד אחרי הטראומה והשבר של השבעה באוקטובר, ימים של שכול, אבל, חרדות, משפחות הרוסות, חטופים שמתענים במנהרות.

הבקשה של אדם מאוהב מהאישה שהוא אוהב לעזוב את עולם-עברה, את חייה הנפרדים ממנו , ולהתמסר כל כולה לאהבתו, טומנת בחובה מצב רגשי עמוק, טעון ומורכב. נעם אקווה נמצא בנקודת רתיחה של רגשות. הוא חש שהוא אינו מסוגל לשאת עוד

אז מיהי אליס של אודיה אזולאי? מה הקשר שלה ל"ארץ הפלאות", ההיא מספר ההרפתקאות הפופולארי? אבי אוחיון, יוצר בקבלנות לפי דרישה,  עזר לה להמציא סיפור על אחת ש"הולכת לאיבוד", מתפשטת במים בלילות של ירח מלא כדי לשרוף את "הפצעים". לא