מוסיקה ישראלית

יש משהו תמים בטון קולו הלא מהוקצע של אלי דראי כשהוא שר על מלחמה. אבל דווקא מהתמימות הזו יוצאות מספר שורות טעונות על נושאים של הרס, סבל, אחריות, זהות ותקווה בתוך מציאות של קונפליקט ומלחמות. השאלה המרכזית – "על מה

אורי כלטוב משתף בתסביך פסיכולוגי שבו ה”אני” חווה חוסר ביטחון, חרדה או פגיעות שמקורם בילדות, ומחפש הצלה או תיקון דרך הדמות האימהית. יכולים לפרש את השיר כתסביך אדיפוס, שבו הילד נקשר בעוצמה לאם ורואה בה מקור לביטחון ולסיפוק רגשי. כאשר

יושי שר פואמה אינטימית ועצובה שמתארת מערכת יחסים רומנטית במשבר – בין געגוע, הרגל, תשוקה עייפה ותחושת מחזוריות רגשית מעייפת. הטקסט בנוי כמו שיחה שלא התרחשה, שבה הרהורים פנימיים מחליפים דיאלוג ישיר, והירח – כמו בזמר עברי קלאסי – משמש

אושיק לוי בשחור לבן (בקליפ). שר טקסט מרובד  שמתמודד עם קיום שברירי, עם ציפייה לשבר וגם עם כמיהה סמויה לנחמה. השיר שואל שאלות, לא מצהיר. הוא מדבר על משאלות, סימנים, לחישות,  הכל מתרחש בין המילים – בין ה”אם” ל”כמעט”, בין

השיר "התנערי" על פי הפיוט  "לכה דודי", חיבור קבלי מהמאה ה-16 שכתב רבי שלמה הלוי אלקבץ בצפת  מופיע ממש לפני קבלת השבת. מדובר באחת מהקריאות הפיוטיות–משיחיות הכי חזקות במסורת היהודית, שמזמינה את "כנסת ישראל" – המיוצגת כבת מלך – להתעורר

השיר "הבוקר יאיר" של מיכל גרינליק, הוא עדות אישית ומטלטלת של התמודדות עם אובדן, אבל גם הכרזה נלהבת של תקווה, נשימה, ותקומה נשית–אישית מתוך שבר עמוק.(אחיה שאולי גרינליק ז"ל – נפל במלחמת 7 באוקטובר) זהו לא שיר "זיכרון" , אלא

טרנד שירי האמונה וההתעוררות של זמרים ישראלים לקראת חגי תשרי הפך בשנים האחרונות לא רק לביטוי רוחני, אלא גם לאמצעי שיווקי מובהק. מדובר בשילוב בין תוכן עם ערך תרבותי-דתי עמוק לבין מהלך מיתוגי שמתאים את האמן לרוח התקופה. שירי אמונה

 לין צוקרט שרה שיר לירי עדין ומינימליסטי המשלב בין פואטיקה מופשטת לבין מטפורה מרכזית אחת חזקה – החימר – ככלי לביטוי של קשר אנושי של שינוי וגמישות. השיר יושב על מקצב רך של בוסה נובה, שמעצים את התחושה של זרימה, טבע,

כשמדברים על דואטים של זמר וזמרת במוזיקה המזרחית בישראל, קשה להתעלם מהפן המסחרי של התופעה. דואטים בין זמר לזמרת במוזיקה המזרחית הם לא רק בחירה אמנותית — הם מהלך אסטרטגי מסחרי. השילוב בין קול נשי לגברי יוצר עניין קולי, ריגושי

עוזי חיטמן ז"ל כתב שיר ילדים יפהפה (לפסטיבל הילדים 1977), בו פונה ילד לאלוהים במילים – "אלוהים שלי רציתי שתדע". הילד הדובר בשיר מספר לאלוהיו על שני חלומות שחלם, באחד מהם חל מפגש עם מלאך ובשני עם מלח שמספרים לו

 בניה ברבי שר שיר הלל לדמות רוחנית אולטימטיבית, נדירה, מלאת חסד ואמונה – אדם שמאיר את סביבתו, פועל מתוך אמת פנימית עמוקה ומקרין אור ואהבה. הדמות הזו, גם אם לא מצוינת בשמה, היא כמעט מלאך מהלך, או אולי ייצוג של

אנוש את שירה בן שמחון שרים שיר כואב ואופטימי בעת ובעונה אחת — שיר שנכתב מתוך לב ישראלי פצוע, שמבקש להאמין שיש תקווה אחרי הכאב, אחרי המלחמה. הוא מתכתב באופן ישיר עם התקופה הקשה שישראל חווה בשנים האחרונות — מלחמות,

כל השמחה הזו נשמעת סדום ועמורה בתוך מציאות כאוטית בישראל. התחושה היא שליאור נרקיס ממשיך לחגוג כאילו לא עבר על המדינה מכבש שריסק אלפי משפחות. הניגוד שבין שירי שמחה ים-תיכוניים קצביים לבין המציאות הקשה, הכאוטית והטראגית בישראל – יוצר דיסוננס

השיר הוא בלדת פרידה כואבת, שמתארת תהליך שברון לב, אבל גם של שחרור איטי והשלמה עם מה שאי אפשר לתקן. מתוך המילים והביצוע של יובל דיין נבנה פסיפס של יחסים טעונים, אהבה שהייתה עמוקה אך גם רוויית כאב, ובסופה –

דנה ברגר מנסה להביע את כל הכאב, הגעגועים והדאגה לאלון שעדיין לא חזר לאמא. השיר נכתב מנקודת המבט של עידית אהל לאלון בנה, שנמצא בשבי כבר קרוב לשנתיים – שיר של אמא לבנה שהלך לרקוד במסיבה ולא חזר עדיין הביתה

גם המלחמה נמצאת בשיר הגעגועים של עילי בוטנר והילדים החדשים לקיבוץ.אנחנו במקום שהיא נכנסת כחלק ממציאות החיים כאן. עילי בוטנר כתב שיר מרגש, אישי וקולקטיבי כאחד, המשלב נוסטלגיה קיבוצית עם מלחמה – שני עולמות שמתחברים כאן באופן מכוון, כמעט בלתי

מדברים אצלנו על "מוסיקה מזרחית", על שורשים. לרבים מאתנו אין מושג מהי תרבות מזרחית אותנטית. הרוב יודע ש"מזרחית" זה הפופ הים תיכוני הזה, ששוטף את הרדיו ומתפוצץ במכוניות. גוסטו הוא אחד הממשיכים האמתיים של המוסיקה מבית הוריו במרוקו. הוא מי שכתב למירי

מאיה בוסקילה, כמה לא מפתיע – בעוד שיר התקרבנות על אהבה נכזבת, כותבת לו, מתבכיינת בפניו, פונה אל מצפונו, מאשימה אותו ב"חוסר גבריות". מאיה בוסקילה היא זמרת עם קול יוצא דופן, שנחשבת לאחת מהווקליסטיות החזקות  בישראל, אך  עשתה החלטות מקצועיות

אנחנו בפתח הימים הנוראים, ונרקיס פותחת את הלב לוידוי אישי חשוף, פגיע ומתנצל. זהו חשבון נפש אישי, רגשני ורוחני. הוא נוגע בעולמות של תשובה, תיקון, כאב פנימי, כמיהה לאלוהות ולאמת — ומתאר תהליך אנושי עמוק של חיפוש עצמי.השיר שנפתח בסימפול

המשקפיים של נויפלד עם הזמרת אופק נחמן מבצעים בלדה עדינה, המשלבת דימויים מהטבע – בעיקר מעולם הים והאופק – כדי לבטא קשר רגשי עמוק אל דמות נשית צעירה ורוחנית, אולי בת, אהובה או דמות מופשטת של נשיות חופשית. השיר נע

השיר "בית" של דורין דור בהפקת עידן רייכל הוא שיר אינטימי, כן, וטעון רגשית, שמביע תחושות של חיפוש, בדידות, יאוש ותקווה בעת ובעונה אחת. דרך מילותיו האישיות והכנות, יחד עם ההפקה המוזיקלית הרכה של רייכל והפסנתר המלנכולי שמלווה אותו, מתקבל

הימים הנוראים מחזירים ל"אבא",  עניין כמעט אופנתי, שלא לדבר על שיווקי. "אבא" מבוקש מאוד בימים האלה. משה כורסיה זועק תפילה אישית, שנכתבה מתוך שברון לב, חרטה וכמיהה לחיבור מחודש עם האל לקראת הימים הנוראים. מדובר בשיר "תשובה"  – לא רק

חנן בן ארי שר מעומק הנשמה  שיר כואב, אישי, ואמיתי על חרדה קיומית, אהבה גברית, וחוסר השלמה עם אפשרות של פרידה מוקדמת מדי. הוא מתרחש לא אחרי האובדן, אלא בתוך הרגע עצמו של הסכנה – כשהאח יצא  למלחמה, אבל הלב

חגי תשרי מולידים שירים אמוניים חדשים שמחברים קולות ונפשות. הדואט של בר צברי את שולי רנד הוא שיר אמוני-פיוטי, שמבוסס על הרעיון החסידי הידוע לפיו בחודש אלול "המלך יוצא לשדה" – כלומר, הקב"ה מתקרב אל האדם בפשטות, בנגישות, במרחק נגיעה,

זוהר בנאי שרה מסע חיים מדוכדך של סכסוך עם עצמה ועם החיים. המוסיקה עדינה, ריחופית משקפת האווירה שהיא נמצאת שקועה במחשבה על שעבר ועובר עליה. זהו  שיר מופנם וכמעט קולנועי – שמתאר תהליך רגשי עמוק של בריחה, טיהור, התבוננות פנימית

אסון 7 באוקטובר 2023 – מתקפת הטרור הקשה שביצע חמאס על יישובי עוטף עזה ודרום ישראל – השפיע עמוקות על החברה הישראלית, ובמיוחד על עולם האמנות והיצירה, כולל המוזיקה. אמנים רבים הרגישו צורך להגיב, לבטא כאב, זעם, זיכרון, תקווה או

השיר "אלוהים שומר עליך" בביצועה של עדי כהן הוא בלדה אישית, כואבת אך אופטימית, שנוגעת בנפש ברגעים של שבירה, חיפוש עצמי, והתמודדות עם פצעים – חיצוניים ופנימיים. זוהי קריאת לב מהאדם לעצמו (או לאחר), שמחפש חיזוק, אמונה, תקווה, ושייכות –

 "פחדים" של אלון הלפרין הוא שיר אישי כנה מאוד – מעין יומן התמודדות נפשית, שהופך לחוויית הזדהות קולקטיבית עבור כל מי שחווה חרדה, חוסר ביטחון, או פשוט גדילה והתבגרות בעולם שמלא באי-ודאות. זהו שיר מעודד אך לא מתייפייף, שמציע כוח