לנה דל ריי מתרפקת בשיר הפתיחה Love בהיבט נוסטלגי על עבר אמריקאי . בשיר דל ריי משקפת רעיון דרך החוויות והרגשות של המעריצים הצעירים שלה. בני הדור הצעיר (ואפילו היא עצמה) עדיין שומרים על תחושות רומנטיות ראשוניות ויכולת העצמה מול
הרעיון נדוש : סבל בחיים מייפה את האמנות, מעניק לה ערך רב יותר. טרגדיות אישיות מספקות חומר יצירתי אותנטי. קחו את לנדון ג'ייקובס, ראש טריו האינדי פופ, "סר סליי" הוא תואם את התיאוריה: מה עושים שאתה מאבד את אמך (אמו
בשיר Global fear נגה ארז שרה: "הפחד הגלובלי מוביל אותנו לארץ אחרת/ זה זורק אותנו אחד אחד, אחד אחד/ הפחד הגלובלי מניע אותנו במסלול צר/ סופר אותנו זה אחר זה, בזה אחר זה/ נשימה היא בלתי אפשרית/ אני חושבת שאני
נצא לשחייה ענוגה עם Folly Tree . קולה המפתה של הזמרת אלכס משה לוקח למחוזות החופש הטהורים, למרות שהיא מבקשת לא לחלוק את שחייתה עם מישהו פרט לדג גדול. הכיוון לא ברור, אבל סיבת הבריחה ברורה: The water in here
הסינגל הראשון מהאלבום Rumours , אחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. (40 מיליון עותקים) לינדזי בקינגהאם כתב את זה כמסר זועם לסטיבי ניקס, חברת הלהקה. המילים מתארות סיטואציה של שבר ביחסים: "כל שרצית הוא לארוז ולגור עם מישהו אחר" סטיבי התעקשה
בשיר הפתיחה Dumb Stuff מציג הסולן פול קליין את המוטו באלבום: “Oh my god I think I’m in love” מה זה? תנסו: שלישיה מאל.איי, שעושה פופ בלי יומרות להמציא משהו חדש, ובכל זאת מביאה משב רענן לז'אנר שמחפש בנרות את
הקלילות המחויכת, המתיקות הכובשת. המוסיקה הרעננה. לולה מארש המציאו משהו חדש. בפופ – לא פשוט להמציא משהו חדש. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו עושים את זה בדרכם הייחודית. אנחנו ב – Wishing Girl, שיר שלישי באלבום, רביעי בהופעה יעל שרה שיר אהבה כמו ממרחק,
התעוררה בבוקר, תחושה שלא חשה בעבר, משהו שחסר לה, נתקפה פחד. זיכרון שמקונן. עדיין חולף בראשה. "הלכתי לאיבוד בתוך חלום/ שהיה יכול להיות מציאות/ הלכתי לאיבוד בברלין/ כשהתקשרתי אליך/ באת אלי בשנתי/ ואז השמים האדימו והלכתי הביתה/ כי כל מה
השני של לונדון גראמאר, השלישייה הלונדונית שיוצא 4 שנים אחרי If You Wait. כמו באלבום ההוא, הזמרת האנה רייד שרה בכאב את תחושותיה בגין מערכת יחסי אהבה מורכבים. המילים, הטון, המנגינות – לוקחות אותך בשבי הרגשי מבלי שתחוש אי נוחות.
הבנאדם קם בבוקר אחרי לילה של אלכוהול, רואה מכוניות כולן בהירות ומבריקות כאילו הגיעו עכשיו מהמאדים ומרגיש רע על רקע כותרות שמבשרות מלחמה, הבנאדם עוד מספר במשחק בינגו, וכל שנותר לו – מוסיקה, מבקש לסייע לו לשיר את השיר שלו.
Home Counties הם כל אותם פרברים/ מחוזות שמקיפים את לונדון מברקשיר, קנט ועד אסקס. שלישיית סנט אטיין חוזרת אליהם כדי להעלות זיכרונות נעורים, מנסים להגיע מחדש למחוזות של פופ ראשוני משובח. סנט אטיין, (שרה קרקנל, בוב סטנלי, פיט וויגס) להקת
Creature Comfort הם כל אותם דברים שהופכים את החיים לנסבלים יותר במיוחד אצל מי שסובלים – משנאה עצמית. ארקייד פייר מתייחסים למושג באירוניה, כשמעמידים את הניסיון להתאבדות כ – ‘creature comfort’, משהו שישחרר אדם מסבל וכאב של לחיות בעולם הזה.
האלסי היא אחת ההצלחות המהירות בתעשיית המוסיקה נכון לעכשיו. את אלבומה הראשון Badlands היא הוציאה ב-2015. שיתוף הפעולה שלה עם ה – Chainsmokers בשיר Closer היה עוד קטליזטור בחשיפה המהירה. תוסיפו את Not Afraid Anymoree שיר שהקליטה לפס קול הסרט Fifty Shades
תארו את האלבום הזה כניסיון של פייסט לחקור את המגבלות הרגשיות. זה מה שמקבלים מהזמרת-יוצרת לסלי פייסט באלבומה החמישי, המשך ל – Metals של 2011. היא עוסקת בבדידות, פולחן אישיות, סודות, בושה, לחצים, דחיה ועוד".. המוסיקה אף יותר אזוטרית מהקודמים שלה,
מדוע אתה שופט אותי ע"י כך שאתה מכה אותי? הראית לי כיצד אתה חש כלפי באמצעות אלימות. New Order – בשיר על יחסים של המתבססים על שליטה ואלימות. זה הצד שלה. מבחינתו הוא אינו מסוגל להבין מדוע היא חשה כך.
Lost Lights הוא צמד ישראלי שמתהדר במושג דרים פופ (dream pop), תת ז'אנר של רוק אלטרנטיבי ניאו פסיכודלי. הסגנון מאופין בשירה אפופת אווירה. נדב פרסר וקייט אורן מנסים להתביית על המסלול הזה בשיר שעוסק בהתפכחות מאהבה. "השארתי את המפתחות בתוך
נסו להיכנס לנבכי מחשבותיה של טריקסרין. Who's Trixerin?. גוגל בבקשה. לא הרבה מצאתי שם. גם המוסיקה מסתירה משהו. הקול מסקרן. המבנה המוסיקלי וההבעה – כנ"ל. למגדירים יש אתגר. לפני שנפנה לקומוניקט, אני שומע קול בעל מתקתקות מוזרה וטון הזוי. היא
דפש מוד פותחים את האלבום החדש ב – “We’re Going Backwards”, אמירה הנוגעת למהות הקיום בתקופתנו: We're digging our own hole We're going backwards Armed with new technology Going backwards To a caveman mentality "אנחנו חופרים את קברנו/ הולכים לאחור/
אלקטרוניקה זה שם המשחק. יוצרים צעירים מאוהבים בצעצועים המאפשרים להקליט בחדר הפרטי. הגחמות המוסיקליות מצטיינות בקרירות. תן לדמיון ללכת במקומך. הנקודה היא שהדובר בשיר לא נתן. הוא הניח את מה שקרה בו (בדמיון). הפואטיקה שהתבשלה במוחם הקודח של אור אדרי
"האהבה הופכת אנשים מטורפים", הוא משפט שחוק המשמש מפתח לשיר. המשכו – שרבוטים אקראיים על הנושא המעידים על בלבול גדול אצל מי שמנסה לגעת בנושא. שמה מעין דורקה דור בת 21. השיר נשמע כמו תרגיל מוסיקלי להדגמת הקשר בין מילים
הקלילות המקורית, המתיקות הכובשת. המנגינה הרעננה. לולה מארש המציאו משהו חדש. קוראים לזה סגנון. בפופ – לא פשוט להמציא את משהו חדש. יעל שושנה כהן וגיל לנדאו עושים את זה באנגלית הנשמעת שפה טבעית. יעל שושנה כהן שרה שיר אהבה
גבע אסקרוב בחר להביע באנגלית את התחושה שלאחר העזיבה. אנגלית היא שפה שמותאמת ככפפה לפופ מהסוג הזה, המאפיין בסינגר סונגרייטר המנסה לדייק בסיפור ולהישאר קרוב לעצמו. לגבע אסקרוב היו כאן רגעי חסד של השראה ביצירה, שקרבו אותו לתחושה האמיתית. השיר
אלכס משה, סולנית Folly Tree, שרה על האובססיה להיות לבד, זהו צורך נפשי-פיזי. הבדידות כמהות. הפחד מלהכניס מישהו שימלא את החלל הריק הזה. "רוצה להשאיר החלל הזה ריק / אם לא אכפת לך / אל תהיה אוהב מדי או אדיב
ג'ודי ענתבי משדרת בקולה הרך-אינטימי-מלנכולי אווירה של בית נטוש. חלודה, אבק בספרים, אפילו השמלה שלבשה איבדה את הצבע, הבובות במיטה חסרות חיים, נעליים מרופטות, תמונות מפוזרות על הרצפה. יש סיבות לכך: הצורך בשינוי, במנוחה, להתחיל להאמין שוב, לקבל חיזוקים. להישען.
בשביל רבים מייק אולדפילד ייזכר לנצח על יצירתו Tubular Bells משנת 1973, מסטרפיס – תערובת ייחודית של רוק ומוסיקת פולק. אבל אולדפילד אינו עשוי רק מ"פעמונים טבעתיים". בין יצירותיו המשובחות – Ommadawn משנת 1975, יצירה תחושתית יוצאת מהכלל, שנכנסה לפנתיאון
האלבום הזה נמצא ברשימת אלבומי האלטרנטיב שלי. זהו השני בהפקה עצמאית של חבורת הרוק האקספרימנטלי. הוקלט בניו-יורק שנת 2009. במהלך ההקלטה עשו חברי הלהקה שימוש בערב רב של כלים אינסטרומנטליים וטכניקות הקלטה באמצעות טכנאי הסאונד Steve Revitte. השירים שכתבו חברי
דברים משתנים, אבל הם לא נעלמים נשארים במוח ממשיכים לחיות כל יום. משאירים צלקות שאינן נעלמות. יש לשלי לוי ורותם פרימר תובנה וסיפור מאזור ה- Deep Blue, לילה של מוסיקה אלקטרונית. הוא היה שם. הוא עבר לתוך השיר. היא הייתה
הבדידות שהיא חשה כשהיא נמצאת איתו. רק הוא והיא – בעיה, כי מרגישה שהקשר ביניהם נועד בשבילו. שלישיית London Grammar , שהתבלטה באלבום הבכורה If You Wait שיצא ב-2013 חוזרת בבלדת המתמקדת כמעט כולה בזמרת האנה רייד Hannah Reid. התזמור הדליל
טהיטי 80 מגיעים גם מפריז. קסבייר בוייר ושות' מצליחים לחולל הלא יאומן: זה פופ מאוד לא צרפתי, רענן, מלודי, בהצדעה לקינקס ולזומביס. מחברים הפשטות המלודית לטכנולוגיה, לגיטרות ומוסיפים טיפה מלנכוליה. השיר שנקרא "היי ג'ו" אינו גירסה לג'ימי הנדריקס אלא פופ
טריו סינת'פופ גרמני מציג זמר ייחודי – Matthias Tippach במוסיקה שהיא פופ אלקטרוני שמזכיר מאוד את "דפש מוד" ואת סולנה דייב גאהן. מוסיקה קלאסית ופסי קול של סרטים מסמנים את דרכו של ההרכב . היילייט: השיר השני באלבום – "Somebody's
