.זה אינו רק מצטלם כמו מלחמה. זוהי מלחמה! יותר משבוע, כמעט חודש יכול לבוא אסון, ייאוש, אבל עדיין תקווה. אני הקשבתי שוב לשיר הזה שלושה חודשים אחרי השבת השחורה בעוטף, ועכשיו על רקע המלחמה הבלתי נגמרת: "עם כלביא", שאגת הארי"
בסוף המאה הקודמת קבע ה- BBC כי "אתמול" (“Yesterday”), שהלחין פול מקרטני הוא השיר הכי "מכוסה" בכל הזמנים עם – 2,200 גרסאות מאז שיצא באלבום- Help ב- 1965. עד היום נספרו כבר 3000 גרסאות מוקלטות. גם לאלביס פרסלי יש גרסה
"נכנסת פנימה עם וייב שמעולם לא חוויתי/ כן, כן, הו/ ילדה, אם את מדברת כמו שאת הולכת, בואי לדבר איתי", שר מארס בשיר הרטרו הפאנקי. "אבל תביטי לכאן/ זה ישבור לי את הלב, ישבור לי את הלב, ישבור לי את הלב
באחד הסרטים הדוקומנטריים עליה אומר רמי קלינשטיין – ריטה היא משהו כמו פנתר שיוצא לצוד וברגע הנכון מתנפל על הטרף. פנתר משחר לטרף. לא בטוח שצריך להקצין בדימויים, אבל כפנתר משחר לטרף – ריטה היתה זקוקה תמיד לאתגרים שזמרות מקומיות בדרך כלל לא
באוגוסט 1972, ג'ון לנון ויוקו אונו/Plastic Ono Band הובילו את קונצרטי One to One ההיסטוריים. ב-מדיסון סקוור גרדן בניו-יורק. 54 שנים אחרי – החומרים מההופעות הללו עברו רימסטרינג, והם יגיעו לאולמות הקולנוע כסרט Power To The People: John & Yoko
בשנת 2015 חברו שי בן צור, ג’וני גרינווד, איש רדיוהד וההרכב ההודי The Rajasthan Express ליצירת Junun, אלבום שזכה לשבחים רבים ולווה בסרט דוקומנטרי של הבמאי פול תומאס אנדרסון. האלבום התבלט בזכות המיזוג הייחודי בין עולמות מוזיקליים רחוקים – ולא
ז’אנר שירי המחאה נגד מלחמה הוא אחד מהזרמים החשובים במוזיקה הפוליטית של המאה ה-20 וה-21, ובמיוחד בעולם הרוק. זהו תת-ז’אנר חשוב שפעל לא רק כאמצעי לביטוי אישי של אומנים, אלא גם ככלי חברתי להשפעה פוליטית, במיוחד בזמנים של מלחמות שנויים
השיר “מישל” של נועם בתן, שנבחר לייצג את ישראל ב־אירוויזיון 2026 בוינה, מנסה להיות שיר פופ בינלאומי מודרני, אך בפועל מציג בעיות הן ברמה הטקסטואלית והן ברמה המוזיקלית והחזותית. מדובר בשיר שמערבב שלוש שפות – עברית, אנגלית וצרפתית עם מבנה מוזיקלי שמחולק בין בלדה איטית
חלק גדול ממוזיקת הפופ והרוק מושפע מאוד מהמוזיקה הקלאסית מבחינת מבנה, הרמוניה ועיבוד. עבור מאזינים שמגיעים מפופ ורוק, קטעים קלאסיים מסוימים יכולים להיות שער כניסה טבעי לעולם הזה. מוזיקה קלאסית רבה מבוססת על מלודיות חזקות ודרמה מוזיקלית – משהו שמוכר
זמר רוק הוא קודם כל מבצע. הקול הוא הכלי הראשי – והוא צריך לשדר עוצמה, כנות ורגש. מה חיוני? מנעד קולי – טווח רחב של תווים, כמו של פרדי מרקורי או כריס קורנל, היכולת לשיר חזק אך מדויק, לשמור על
מוזיקאית ה״סול״ סיינה רוז עלתה השבוע לכותרות, בעקבות חשדות הולכים וגוברים שהמוזיקה שלה היא תוצר של בינה מלאכותית. בספוטיפיי, הסאונד שלה מתואר כשילוב בין “האלגנטיות של סול קלאסי לבין הפגיעות של R&B מודרני”, בעוד שהיא עצמה מוגדרת בפשטות כ״זמרת ניאו־סול
אוליביה דין Olivia Dean היא הזוכה הגדולה של טקס פרסי הבריט 2026, כשקטפה את הפרסים הבאים: אמן השנה, אלבום השנה – The Art of Loving, שיר השנה – “Rein Me In” (עם סם פנדר), אמן הפופ הטוב ביותר.זכייה בקטגוריות של
בסוף העשור ההוא התרסקה האמונה התמימה שאהבה, חופש ושלום יכולים באמת לשנות את העולם בן־לילה. מלחמות, רציחות פוליטיות, התפכחות מסמים ומהפכות שלא התממשו הפכו את האוטופיה של ילדי הפרחים לזיכרון קצר וחולף. התרבות עברה מצבעים פסיכדליים למציאות אפורה יותר; הקולקטיב
U2 חזרה עם הצהרה מוזיקלית חזקה. הלהקה הוציאה EP חדש, Days Of Ash. הכולל שישה קטעים, שנוצרו בהשראת אירועים פוליטיים עכשוויים. שיר אחד הוא הקראה של "שלום בר" “Wildpeace” של המשורר יהודה עמיחי שפורסם לראשונה ב-1978, בביצוע האמנית הניגרית אדאולה
לפני שמישהו מגן על אמני רוק מודרניים או רוצה להכריז שרוקנ'רול עכשווי מרגש בדיוק כמו שהיה אי פעם, דעו שאני לא מנסה להתחיל טיעון של "המוסיקה היתה טובה יותר בתקופה שלי". מוזיקת רוק נהדרת נוצרת היום, בדיוק כמו לפני עשרות
הייתה התרגשות מקצה עד קצה של ההיכל. היא הייתה ראויה. הקריירה של לאה שבת נבנתה הפוך מהמקובל: שנים של כתיבה לאחרים, הכרה מקצועית לפני הצלחה המונית, קול ענק בלי מיתוג ענק. היא תמיד הייתה “הזמרת של הזמרים”. הופעה ראשונה של
דונלד טראמפ יושב מול הטלוויזיה, רואה מופע מחצית הסופרבול בספרדית, עם קצב לטיני, צבעים, רקדנים, ופתאום הוא שואל בקול: מה זה הדבר הזה? מה הוא רוצה מבאד באני? שיהיה פחות פוארטו־ריקני, ויותר “אמריקה שלי" אבל באד באני, בחוצפתו, מעז להיות
הכותרת הנ"ל היא אמירה תרבותית שמביעה תחושה של סוף תקופה, לא רק אירוע ביוגרפי עצוב. עצם המחשבה על מותו של מתי כספי נתפסת אצלי כסוף עידן במוזיקה הישראלית. הטיעון הזה לא מדבר רק על אדם, אלא על שפה מוזיקלית שלמה.
זוהי רשימה עדכנית של 30 השירים המושמעים ביותר אי פעם בספוטיפיי (על בסיס מספר ההשמעות המצטבר ברחבי העולם) — שזה המדד הקרוב ביותר ל"הכי מבוקשים“, מאחר שספוטיפיי אינה מפרסמת באופן פומבי מצעד של שירים מבוקשים. הדירוג מתבסס בעיקר על נתוני
ממשל טראמפ תוקף את ברוס ספרינגסטין על השיר Streets Of Minneapolis התוקף את הרשות הפדרלית בארצות הברית (ICE), שאחראית על אכיפת חוקי הגירה ומכס, העוסקת במעצרים, גירושים, ומאבק בפשיעה חוצת גבולות. השיר (צפו למטה), שיצא ביום רביעי (28 בינואר), נכתב
כשאנחנו אומרים על שיר שהוא “קלאסיקה ישראלית”, מתכוונים בדרך כלל למשהו שהוא הרבה מעבר ללהיט חולף. “קלאסיקה” היא יצירה שמצליחה לגעת ברבדים עמוקים של התרבות, הזיכרון והזהות הקולקטיבית. בישראל, המונח הזה קיבל גוון מיוחד, כי השירים שזכו למעמד הזה ליוו
לאור המצב, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה. מה חשבו כותבי טקסטים ויוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה ונקרא לכל שוחריה –
מיטב הדואטים הישראלים? לא תמיד נולד שידוך טובים-השניים-מן-האחד. זה קורה כשהלבבות השרים מתנים אהבים. כששני קולות חוברים "לכתוב" מחדש שיר, הם מולידים לעיתים מומנטים מרגשים. מהות דואט? – מפגש של עולמות שונים (קולות, סגנונות, תרבויות), העצמת הרגש – כששני קולות
כאשר סר פול מקרטני הופיע באמפי סנטה ברברה, הוא הבטיח למעריצים מופע אינטימי. אבל הביטל לשעבר הרחיק לכת יותר מרוב האמנים, כשהסכים ליישם מעין "סגר" מאולתר על סלפי וצילום במהלך ההופעה. כל 4,500 הצופים נדרשו להכניס את הטלפונים הניידים שלהם
הדואט נוגע בלב הדילמה סביב אביב גפן בעשור האחרון – וגם סביב עצם הרעיון של “שיר אופטימי” במציאות ישראלית פצועה. השיר מצייר מציאות שאחרי טראומה, לא מציאות “מושלמת”: – “יש איזה רוח שנושבת גם אם אתה עומד במקום”. זו לא
מה שמתחיל בטון רך הופך בהמשך להבעה דרמטית סוערת. היא פונה אליו בגוף שני. היא אוהבת את הזיפים על פניו, את החופש בעיניו. מה שמתחיל שקט ולירי, מטפס אצל קרן פלס ומירי מסיקה למלודרמה כשהיא מגיעה לקטע שבו היא שופכת
בעשור הנוכחי בולט בישראל שילוב בין אמני פופ-ים תיכוני מסורתי לבין אמני פופ-אלטרנטיבי/היפ-הופ. סקירה וניתוח של הזמרים/זמרות ה-פופולריים ביותר בישראל נכון לשנת 2025, בהתבסס על נתוני הסטרימינג של Spotify, השמעות ברדיו, וביקוש בהופעות חיות (ולא על “הטעם האישי”) מניבה את
זו כותרת שתתפוס חזק בצרפת: בגמר תחרות קדם האירוויזיון בישראל זכה שיר בצרפתית! נועם בתן הלך על כל הקופה ושר Dernier Danse של אינדילה כמו זמר מליגת העל הצרפתית. ההימור שלו היה מוצדק. ההימור שלי – אלונה ארז – כשל.
השופטים הם השחקנים הראשיים בתוכניות ריאליטי מוסיקה. יש להם היתר לומר כל מה שבא להם. הבעיה מתחילה כששופט מחליט שהוא ה"סיפור" של התוכנית ולא המתמודד. מפיקי התוכנית בוחרים אותם לפי מדדי רייטינג פוטנציאליים. היכולת המקצועית שלהם אינה מהווה פקטור מחייב.
ניסיתם להגדיר "שיר ישראלי", "שיר עם ישראלי", "שיר בסגנון ישראלי", "שיר פופ ישראלי", שיר "ארצישראלי"? כלומר: מה הם מרכיביו – סולם מיוחד, מרווחים ספציפיים, תבניות ומקצב אופייניים. בעיה? – בעיה. ברור שהנטייה לדבר על "שירי ארץ ישראל" אפופה משקעי נוסטלגיה. פעם קראו
