
אבנר גדסי – כינור הנפש
הלב, כסמל וכאיבר פיזי, הוא מעין “מתווך” של אהבה – מצד אחד כאיבר שמגיב להתרגשות, ומצד שני כסמל עמוק שמחבר אותנו לרעיון של רגש וקשר. בחדרי הלב לא רק נרקמות אהבות, אלא הן מתנגנות – מובילות אל השירים. קיטש? אבנר
הלב, כסמל וכאיבר פיזי, הוא מעין “מתווך” של אהבה – מצד אחד כאיבר שמגיב להתרגשות, ומצד שני כסמל עמוק שמחבר אותנו לרעיון של רגש וקשר. בחדרי הלב לא רק נרקמות אהבות, אלא הן מתנגנות – מובילות אל השירים. קיטש? אבנר
השיר הזכיר לי, שאני רואה לפעמים את אבנר גדסי בחצי חינם בחולון. לא בשוק. לפי השיר, בו הוא מרבה להגיע לשוק, ומקווה לפגוש אותה. מה מיוחד? מה הסיפור? על מה השיר? לא יודע. רוצה לפגוש אותה בשוק, כי מה? התאהב,
איך שהאירועים משפיעים על המוסיקה. איך שהמוסיקה מתאימה עצמה לאירועים. להקת רוק לוקחת שיר הנחשב "מזרחי" ומאמצת אותו על רקע "השבת השחורה". "גברים בוכים בלילה" ששר במקור 1991) אבנר גדסי את נכתב ע"י אלון אבידר על חבריו החיילים משייטת 13
את ההשראה לכתיבת השיר שנכלל באלבום "נכון להיום", השלישי של זוהר ארגוב מ-1982 שאב האדריכל שאול בן שאול כאשר תכנן בית בראשון לציון, ושמע אדם שר בבית ליד. "הוא הרעיד את כל נימי נפשי. הלכתי וכתבתי שיר, שהיה מעין השתקפות
סמדר שיר כתבה את השיר הזה בגיל 14, ולפי הסיפור שהיא סיפקה לעיתונות – בעקבות אהבה אסורה לדודו טופז. השיר הפך להיט בלחנו ובביצוע אבנר גדסי. עכשיו הוא עובר למגרש של ריטה, בקאבר לסדרה "מלכות" בהוט, העוקבת אחר משפחת מלכה,
שבור הלב רץ מתפתל מכאב ברחובות ושואל על מי שנטשה אותו. מה יכולים לעזור לו ברחובות? שמעתי עשרות טקסטים כאלה אם לא מאות, מהסוג שמאפיינים את שיר ההתבכיינות של האוהבים הנכזבים בז'אנר הפופ הים תיכוני. הייתי מפנה את בן גדסי
לא. לא. אני אומר לאייל גולן לא, לא מפני שקיים איזשהו חשד שהוא "רוכב" על הזיכרון/ מיתוס של זוהר ארגוב, שהוא עסוק בפופוליזם אומנותי. אני אומר לא לאייל גולן, פשוט משום שאין כאן שום דבר מיוחד שבשבילו גולן היה צריך
ממשיכים לחגוג 60 לזהר ארגוב. האגדה כל כך חיה וקיימת, שהיא זוכה גם לאקספרימנטים מתחום האלקטרוניקה המערבית. ניב גולן (Nivgo) פירק את "נכון להיום", ויצר אותו מחדש בגרסת כיסוי נכונה מאוד להיום. אוהבי הים-תיכונית המסורתית יכולים לעקם אף ולהרים גבה, אבל
שירלי צפרי עידנה ועדכנה את השיר של בן שאול וגדסי המוכר מזוהר ארגוב בביצוע הזוי משהו, באקצנט ימני מסולסל. הביצוע רגוע, רחוק ממצהלות וחאפלות, מנסה אולי להיות קרובה אצל עצמה, לחבר את השפעות ה-Soul שלה למקורותיה הטבעיים, אבל נשארת יותר