מוסיקה ישראלית
זמן התפוז האלבום
צבע התפוז על רקע ירוק מעטר את עטיפת "זמן התפוז" של רונה קינן. במרכזו סוס צבעוני כרות ראש. קינן כתבה על "מות התפוז" של פעם – כדי להביע כל שמרגיש רע עכשיו – מלחמה חוזרת, דמעות, מצב של אין ברירה. גם החורף
26/03/2019
צבע התפוז על רקע ירוק מעטר את עטיפת "זמן התפוז" של רונה קינן. במרכזו סוס צבעוני כרות ראש. קינן כתבה על "מות התפוז" של פעם – כדי להביע כל שמרגיש רע עכשיו – מלחמה חוזרת, דמעות, מצב של אין ברירה. גם החורף
ג'אז ישראלי משובח מגיע מחו"ל. מוסיקאים ונגנים מתגוררים שם, יוצרים ומקליטים שם. ישראל היא מעצמת ג'אז בחו"ל, לא בישראל, ולא אכנס כאן לדיון איך זה קורה. Animi הגיע אלי במעטפה בדואר מפריז. אני עוקב אחרי הקריירה של שאולי עינב, מהסקסופוניסטים
It's About Time? האמנם הגיע הזמן – אחרי 25 שנה – לקאמבק של נייל רוג'רס וצ'יק? רוג'רס אינו מתיימר לחדשנות מפתיעה. הוא פונה למי שהמתינו לצליל של צ'יק – הגרוב, הדאנס והפאנק. הגם שהאלבום שופע אורחים מדליקים. רוג'רס הוא משתף פעולה אובססיבי,
אחרי האזנה ל-12 שירים יש תחושה של עירוב שמיים וארץ. מצד אחד: הרבה מעוף, ניסיון לגעת בספירות עליונות מ"עודני חולם" "עפיפונים", דרך "שירת הזמיר" ועד "אל תפחד לעוף", שירה של התרגשות והתרוממות רוח. המוסיקה לעיתים פופ אלקטרוני ריחופי כייפי בעיבוד
יש כמה שירים באלבום החדש של אורן ברזילי, שאני לוקח בכיף לאוטוסטרדה באוריינטציה של מוסיקת Radio Friendly. קחו את מס. 8 "לעולם". יגרום לי לתופף על ההגה. משהו קרה בעולם. הטכנולוגיה לוקחת אותנו יותר לשירים ומרחיקה מאלבומים. אני חושב: אם
הנה באה הנסיכה החדשה של המוסיקה האתנית, בתמהיל שלא יאפשר למבקר להכניסה אפילו למגירת מוסיקת עולם, אלא להשאירה בצומת קרוס-קלטשר מפתיע. הינדי זארה, זמרת-יוצרת ממוצא מרוקאי, מיוחדת בעירובים מוסיקאליים. 11 שירים שקצת מבלבלים. מה היא רוצה להיות – נורה ג'ונס
אין כמו "הלב השבור של" מארק רונסון ומיילי סיירוס כדי לפתוח את אוסף ה-20. “Nothing Breaks Like a Heart”. הסינגל הראשון באלבום הסולו החמישי של רונסון הוא שיר של פופ עם ניחוחות קאנטרי. הרוח המוסיקלית הנושבת בו אופטימית למרות המציאות
זהו עידן רייכל של תמהיל צפוי – שירים מלודיים בעברית מעורבבים בצבעים אתניים. הפשטות המלודית קיימת בשיר כ"את לא נשארת לבד" – זו הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו. זהו עידן רייכל שכבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו, ממשיך לזרום
בקסטריט בויז מנסים לא לחיות בעבר בעשירי שלהם, אבל אינם חותרים למהפך מוסיקלי. הסינגל המוביל “Don’t Go Breaking My Heart", מונע בהרמונית פופ טיפוסית מופקת לרדיו הידידותי של אמצע הדרך, אותו מתכון שהעניק לחבורה תהילה והרבה פרסי גראמי משך 17 שנות קריירה.
Weezer הפתיעו את מעריציהם באלבום אוסף של שירי כיסוי המחזיר לפופ בין השישים לשמונים, כשהמוביל הוא הסינגל "אפריקה" של להקת טוטו, הלהיט הגדול של הלהקה בכל תולדותיה, מה שככל הנראה הוביל לרעיון לעשות אלבום קאברים שלם. Weezer אינה להקת קאברים,
קול רך, מאופק ורגשני כאחד, מספר סיפורים אישיים על יחסים ומקומות, מלווה בצליל אקוסטי למהדרין, בצלילים והרמוניות שעוטפים אותו בחום מפני הקור השורר בין ובתוך השורות, שירים של הרבה מים וים וזרמי מחשבות, שמשאירים על קו אפרורי. דוד שאול. זה השם.
שעה לפני שהתדפק על דלת ביתי עשיתי עליו גוגל. ההיכרות שלי עם דוד שאול מתחילה מהשירים, מהאלבום, אחד הטובים ששמעתי במוסיקה הישראלית בשנה האחרונה. סטורי טלר, טרובדור, פולק סינגר, סינגר-סונגרייטר, שכותב את עצמו הכי אותנטי. הגוגל חשף גם שחקן בן
אלון עדר מסיים את האלבום באלתור קלידים בשיר שאומר: "זהו זה נפל דבר/ ואנחנו רחוקים/ לא השארת לי שום דבר/ וקבעת את החוקים". הוא שר את המילים בטון כואב, לחוץ מחוספס ומתכוון. זה אינו השיר הראשון על זוגיות מעורערת/ לא
דויד ברוזה אינו הסינגר סונגרייטר השלם, זה שכותב מילים ולחן. הוא עדיין נזקק למי שישלים אותו מאגף המילים והסיפורים. צרויה להב שכתבה את כל המילים באלבום, הצליחה בחלק מן השירים באלבום להשלים אותו ולאפשר לו להישמע – כאילו הוא הסינגר
18 שנה אחרי מותה, ביום הולדתה ה-61, שרים זמרים את שיריה של עפרה חזה. זהו אלבום קאברים לשירים שמזוהים איתה בפרויקט משותף של כאן גימל וחברת "הליקון מיוזיק". שני מצבים: או שהגרסה החדשה מעניקה לשיר/ הארה חדשה או שהיא סתמית, ואז עדיף לחזור לביצוע
ביום השנה ה -40 לאלבום Equinoxe האיקוני שלו, ז'אן מישל ז'אר מוציא את פרק ההמשך – Equinoxe Infinity. אלבום הקונספט הזה אינו המשך ישיר ליצירת המופת של 1978, אלא מעין פרפרזה על הצלילים שהיוו לנרטיב של מאבק בין אינטליגנציה אנושית
משהו אחר הולך לקרות הלילה, אחרי שהוא התעורר ליד מישהו. אור מסנוור שהודף אותו להיאחז בקיר. "מתוך החשיכה מצאת פתח יציאה". השיר מונע בלחן ובקצב של גיא מנטש ובעיבוד והפקה מוסיקלית של גיא ויהל. הוא מסתיים בדימוי של התאבדות נפשית –
יוסי פיין מוסיקאי, בסיסט, מפיק ומעבד עמוס סופרלטיבים – מגיח עם אלבום משותף לו ולמתופף ואיש ההקשה בן אילון. המגמה ב – Blue Desert – להעביר את המוסיקה האינסטרומנטאלית לקדמת הבמה. פיין הוא מוסיקאי קוסמופוליטי. מחבר בין תל אביב, ג'מאייקה, ניו-יורק ואפריקה. נע בין
MØ הלא היא קארן מארי אורסטד (שם מלא: Karen Marie Ørsted Andersen) חוזרת. זו היתה אחת הכותרות הבולטות בעיתונות הרוק. חוזרת? בקושי החלה קריירה. מתברר שהפופולריות המוקדמת (Lean On עם מייג'ור לייזר) הוציאה אותה לדרכים, והאלבום החדש התעכב, ופתאום זה נראה
מה כל כך בער לארז לב ארי להוציא אלבום המתבסס על צלילי פופ ים תיכוניים ששמע בילדותו בקריות של סוף שנות השבעים? מדובר בסגידה לגיטריסט פופ ים תיכוני שנחת כאן כמו מככב לכת אחר. לא הנדריקס, לא אריק קלפטון, אלא
הלחנת פסוקים מהמקרא ופיוטים הפכה כמעט טרנד. סוג של התחברות לשורשים, לקשר האמביוולנטי (לעיתים) עם אלוקים, לפילוסופיה של היהדות. במקום יצירה אישית – מלחינים את שפת המקורות, שנשמעת למאזין כמוני ארכאית. הזמרת-יוצרת מורין נהדר, שקשורה בטבורה לתרבות המוסיקלית הפרסית, בחרה אף היא
עטיפה: שולי רנד על חמור. מה זה אומר? משיח? רציני? הומוריסטי? אני עוקב שנים רבות אחרי רנד, זמר יוצר יחיד/ מיוחד במקומותינו, לעיתים ביזארי. לא תמיד שפתו השירית הארכאית מגעת. מצד שני: החוכמה, השנינות כמו גם הבעתו התיאטרלית מקרבות חילוני
זה כמו שפול סיימון יזמין אתכם לפגישה אינטימית לספר לכם אלו שירים שהוא אוהב מאלבומיו – חמקו מאוזנינו אחרי כל השנים האלו. תנו לפול סיימון להביט אחורה לא בזעם בתזמון לסיבוב הפרידה שלו מהבמה. In the Blue Light מוצא סיימון
שירי נחום היימן כפי שלא נשמעו מעולם. אחרי שהאזנתי, אין לי ספק: ככה יש להאזין להם. סי היימן ואלעד שודלר בסיוע המעבד משה לוי העניקו להם את קווי מתאר חדשים מדוייקים מאוד. החוכמה: לא לרוץ לפני השירים, לתת למילים להישמע,
שקעתי בכורסה נוחה ועצמתי עינים. פתאום באמצע המירוץ, עשרות סינגלים שניחתים מדי יום, נתתי למוסיקה אינסטרומנטלית להכניס אותי למסלול אחר, אפלולי, אופורי. את המילים של המוסיקה אתה מוזמן ליצור בדימיונך. דדלון Dadalon הם צמד ג'אז ישראלי-ניו יורקי – דניאל דור (Synths
אל תגידו שלא מנסים להשוות. כשהאחים אריאל, בניו של מאיר אריאל התאחדו לצמד, האחריות על המותג "התפזרה" בין שניים. עכשיו זהו שחר אריאל לבד. המילים מופיעות בתוך ספרון העטיפה בכתב יד צפוף. צליל אקוסטי למהדרין פותח את "כבשה שחורה", זו שרוצים להוציא
די מפתיע: מבריטניה יוצא לאחרונה זן חדש של סינגר סונגרייטרים נטולי אופנות, מאוד אישיים ומסוג האינדי. Yellow Days הוא שם במה של היוצר הבריטי בעל השם הבלגי ג'ורג' ואן דן ברוק. כל הגדרה של המוסיקה שלו לא תדייק. יש כאן
האלבום של מיקה הרי הוא מסוג האלבומים שעליהם אני אומר: תקשיבו ואחר-כך נדבר. הקשבתי פעם שלישית, ואני לוקח למכונית (האי הבודד המודרני) להקשבה רביעית וחמישית. אולי כדאי לקצר בדיבורים, כי מילים לא יוכלו לספר את ששמעתי. מיקה הרי היא זמרת
זהו עוד אלבום שחושף את פלורנס וולש כאחד הכשרונות הגדולים שפרצו למוסיקה בשנים האחרונות. High As Hope, אלבומה הרביעי הוא קול של אמנית שנשמעת בטוחה יותר מתמיד במוסיקה שהיא עושה. פלורנס וולש כותבת על תקופת העשרה והעשרים שלה מנקודת מבט מחודשת,
מקבץ קיץ 2018. טרנדים? עורכי האוסף לא היססו. אנריקה בגרסת מיקס לטינו-עברית עם רותם כהן ל- Subeme La Radio פותחים. שחק אותה לפי מה שהולך הכי חזק. מוסיקה חדשה? הלטינו רגאטון הזה הוא כמעט אנכרוניזם בהפקת דלוקס מרקידות. אחרי ההצלחה העצומה