
וולקאם טו איזראל
"אצבע משולשת" היא תנועה מזרחית מגונה של זקירת אצבע האמה לביטוי זלזול והתגרות במשמעות של "שם זין". כך מסיימים "הדג נחש" את אלבומם החדש (העשירי) "וולקאם טו איזראל". אפשר לפרשן את השיר בשתי צורות: זה מה שיש לומר אחרי 22

"אצבע משולשת" היא תנועה מזרחית מגונה של זקירת אצבע האמה לביטוי זלזול והתגרות במשמעות של "שם זין". כך מסיימים "הדג נחש" את אלבומם החדש (העשירי) "וולקאם טו איזראל". אפשר לפרשן את השיר בשתי צורות: זה מה שיש לומר אחרי 22

ישי ריבו מציב שלושה מרכיבים של מהות קיומו כאיש מאמין בשיר "אחת ולתמיד": "אני, אתה ויצרי". זהו וידוי של קרבה אינטימית מול "מלך חי וקיים" על בסיס תפילת שחרית ("מודה אני לפניך") השירים של ריבו נשענים לעיתים על המקורות בתלות כמעט מוחלטת. בשיר

שמונה שירים מאירים זמרת יוצרת שכותבת את הלכי נפשה. אם את/ אתה ב – Mood הזה, תהיו לגמרי איתה. אצל עינב ג'קסון כהן אין בלופים. זו היא. שרה הכי טבעי וחשוף את תחושותיה. צערה מגיע ממקומות אמיתיים. על איכות השירים, כל

קול מנוכר דרמטי, חדגוני, תזזיתי פונה בגוף שני לדמות נשית כמעט לכל אורכו של האלבום. רועי פרייליך ("נערות ריינס" לשעבר) מקפיד לחרוז במדויק את זרם התודעה שלו, למרות שהוא אינו מתכוון לשירי פופ סימטריים. השירים הם שברי מחשבות ואסוסיאציות פואטיות

אורפנד לנד חוזרים לאלבום קונספט מורכב. היומרה קיימת בגדול. Unsung Prophets & Dead Messiahs הוא אלבום של 63 דקות שנוצר משך 5 שנים. הטקסטים המיתיים, החיבור בין מטאל אגרסיבי לרוק פרוגרסיבי לפולק. העיבודים הפומפוזיים. שילוב של רוב האלמנטים שאנחנו מכירים

אני מתבונן בביקורת על האלבום ועיני ממאנות להאמין. הוא יצא ב-1967. כבר עברו חמישים שנה מאז "החלונות הגבוהים" – האלבום הראשון של הלהקה שרשמה דף משמעותי בתולדות המוסיקה המקומית. שמוליק קראוס שהלחין את כל שירי האלבום הוא אחד מהאבות הרוחניים הבולטים של

אינטרקציה בין משורר למלחין אינה דבר שבשגרה. שירה צרופה אינה מבקשת הלחנה, אלא אם כן המוסיקאי "שר" אותה מתוך עצמו, גם אם מבחינה קצב וחרוז היא אינה מתנגנת מאליה. אם אתה זמר ומוסיקאי, תעדיף להישאר בחלקת הסינגר-סונגרייטר שלך, להלחין את הסיפורים שלך.

דפי היח"צ מגלים שמאז אלבום הבכורה Behind the Light, עבר פיליפ פיליפס, הסינגר סונגרייטר מג'ורג'יה אירועים, שהשפיעו על על יצירת האלבום הזה. לא ברור מה עבר עליו, אבל לפי הבלדות המלודיות, יש כאן זמר ששר ממקומות רגשיים אישיים אותנטיים. זוכה "אמריקן

המלאכים שהולכים איתו שנים, הסוסים שדוהרים ונופלים לתהום, והוא מחפש לעצמו כיוון. שיר פתיחה: "משהו משתנה ביקום". הטקסט מיוחד. צליל הפולק המלודיים הטון הרך המתכוון, מוליכים למקום שצוק בן עיון מתכוון, כשהוא מדבר עליו, כשהוא מחפש יעד ביקום. מוסיקה מכוונת

מה מקור ההזדהות של גיא מנטש ויהל דורון עם דמויות נשיות אבודות? בשירים כמו "סעי לבד", "השמש תזרח", "אל תעשי מזה עניין" שומעים טון שירה כואב-דרמטי של גיא מנטש, שמציע לדמות נשית הצעות עידוד, בריחה ומיני הבטחות לטוב – "אז

לא אגדיר את דורון רפאלי. הוא מחבר הרבה תחנות בדרכו למוסיקה של מיזוג תרבויות, במסלול שנע בין מסורתי למודרני, בין אוריינטאלי למערבי, עממי וג'אזי. מבחינתו האלבום הזה הוא "מסע אחורה בזמן", אבל על כל צעד אחורה, קיים גם צעד קדימה.

ברוס ספרינגסטין כמו שלא שמעתם. איש שמספר את עצמו במילים ובמנגינות. music and stories. אחרי עשרות שנים של רוק באיצטדיוני ענק, ספרינגסטין מציג את עצמו באינטימיות אותנטית בהופעה – Walter Kerr Theater. הוא הבין איך להיות ענק במקום קטן, עם פסנתר, גיטרה

לפאר טסי יש טנור נדיר, שהוא עושה בו שימוש לאורך, לרוחב, לגובה – פחות לעומק. 16 השירים באלבום (12 יספיקו) מגלים מעט מאוד חדש על טסי מהבחינה הזו (עומק). הוא שבוי במתכונים של טקסטים, לחנים, עיבודים ועריכה שממחזרים את מה

האלבום השישי שלה, מעיד כי טיילור סוויפט ניסתה להגיע למקומות חדשים – אינטרוספקטיביים יותר באשר לעיסוק בעצמה. "מוניטין" נשמע כאלבום העמוק ביותר שלה – מחזור שירים על איך זה מרגיש כשאתה מפסיק לרדוף אחרי אהבות ונותן לחיים שלך לקרות. כיוצרת

ב -25 באפריל, 2017, הוכרז רשמית כי שאניה טוויין תוציא סינגל חדש Swingin’ With My Eyes Closed, מתוך האלבום החדש “Life’s About to Get Good”. התרגשות אחזה במעריציה. הם המתינו לזמרת הקאנטרי פופ 15 שנה מאז Up! של 2002. סיבה

אוספי להיטים אינם מלהיבים אותי בלשון המעטה. שמעתי את רוב השירים בדיסק הכפול עשרות פעמים ברדיו, בהופעות, באלבומים. פרט לשני החדשים – "בסוף כולם חוזרים הביתה" ו"תמיד אליך" עם יונתן רזאל – אין כאן חידושים. יש מעט שירים שאני מסוגל

קחו את החוברת המהודרת שאתי אנקרי צירפה לאלבום. תוספת חיונית לא רק להבנת האלבום, אלא גם חלק בלתי נפרד מחוויית ההאזנה לו. היא שזורה מילים בשפת המקור התוניסאית, הסברים, ציטוטים, איורים וכתיב (פונט) בעל אופי יהודי עתיק, מעוטר בסגנון מסורתי.

"היי יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים/ ואמא ששומרת רק עליו / היי/ אף פעם לא אמרת אם את גאה בי / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/ אל תעזבי". השיר הפותח

אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי להגיע רחוק. "טונהפארק" הוא אלבום של מתיחת גבולות חיונית, שהופכת אותו לאחד האלבומים

"התעוררי הצילי את חייך איתי", שיר שני באלבום החדש של הפו פייטרס, הרכב הרוק האלטרנטיבי באלבום התשיעי שלו, מעיד כי משהו טוב קורה עם הלהקה הזו. האלבום יוצא אחרי Sonic Highways של 2014 וה-אי.פי Saint Cecilia של 2015. הלהקה, פרויקט

שבע שנים המתנו לאלבום הזה, הרביעי של הל.ס.ד. סאונדסיסטם. קיצור הפרקים הקודמים: ג'יימס מרפי, המפיק מברוקלין. הדי ג'יי וכותב השירים, מודיע על פרישתו ממותג הפאנק-דאנס פאנק-סאונד שלו בשנת 2011. בשנים האחרונות הוא מנהל פרויקטים שונים – השקת מותג קפה ובר

"לזאת שניצחה" יש לב גדול, כל כך גדול שהיא עושה בו שימוש סיטוני לאורך האלבום. רוב הטקסטים הם מניפולציות על דמעות-כאב-לב. בשיר הפותח, "בוא ניסע לים", ניסה אבי אוחיון לא לשעמם את עצמו ויצר תחכום לשוני כזה: "גם בלילות קרים/

צודקת אניה בוקשטיין. כדי להמציא את עצמה מחדש, לא די בכך שהיא תיצור מילים ולחנים. בעידן הזה, היא זקוקה למפיקים מוסיקליים שייקחו את היומן האישי שלה וימתחו את גבולותיה המוסיקליים בסאונד עכשווי. עופר ניסים, למשל, נוכח באלבום בשני שירים –

"קם מהשינה, זיעה קרה, לא ישן/ ומי שלא ישן לא חולם/ ומי שלא חולם כועס/ ומי שכועס כועס/ ומי שלא אוכל רעב/ ומי שרעב זאב/ ומי שזאב זאב/ וכמה מדרגות נעלה / עד שנראה זה את זה?" הג'יראף הממושקף קם מהשינה

קול גבוה בתולי ששר בפיסוק מוזר על "רגש שנעלם כמו אוויר", על "שדים בארון שאינם רוצים להיעלם", על "יופי שנחבא כדי להיגלות מחדש". לעיתים, בהאזנה לאלבום השלישי של פלורה (לירון משולם) התחושה היא שהיא מתבססת יותר אל אווירה הזויה מאשר

יוני רכטר נכון לעכשיו? – "עכשיו אני מבין דברים שלא הבנתי/ עכשיו אני יכול לראות אותם ברור/ עכשיו אני יודע מה שלא ידעתי/ עכשיו נפתח מה שהיה עד כה סגור" – מילים של דן מינסטר, מכותבי השירים האהובים על יוני

מנעד נמוך עמוק, קצב Groovy, אווירת סרט מתח, צליל בראס ואפקטים אלקטרוניים. אסתר רדא מגיעה לתובנה אישית ב – My Mind, שפותח את האלבום: " מוחי עסוק יותר ממני, ובחיפושי אחר האמת, מצאתי שקרים וגיהינום. אני מעדיפה לא לראות. אז

אחרי הסינגל הסוער Praying , מגיע האלבום השלם של קשה. מעז יצא מתוק. פרשת המאבק המשפטי שלה עם ד"ר לוק – הניבה אלבום מרתק שחלקו שירים אינטרוספקטיביים ביניהם הפותח Bastards, גם Learn To Let Go ו – Rainbow עצמו. ה"שחרור"

מהו אותו "כאב ישן"? גם בלי לדעת, אסף אבידן מבקש – אל תוציאו כאב ישן מפני כאב חדש,. יש מקום להתאהב מחדש בכאב הישן. זו הרוח שלוקחת חזרה לכאב. ההוא מן הסתם באירוניה – ה"גיבור" שמנסה להיאחז בכאב. . "אני

גברים בוכים בלילה? יש שינוי: לפי שיר מספר 15 "כמו פעם" – "הגברים תמיד בוכים בסתר". איך לא חשבנו על ההברקה? בוכים בסתר – זה גם ביום. תיקון מתבקש. שמעתי 15 שירים + בונוס. בז'אנר הזה, הזמרים משתדלים לתת תמורה