אסף גובר

החיים לא כמו שהיו פעם, במיוחד עכשיו. "מרסדס בנד" לוקחים את הסיטואציה להתרפקות על עבר. לעיתים העבר נתפס כמוכר, ידוע ונוח. חוויות מוכרות מספקות לנו תחושת ביטחון, בעוד שההווה והעתיד נתפסים כלא ודאיים ולא בטוחים. געגועים לעבר הטוב  מול הווה

בכל ההגות הסובבת סביב אדם-חופש-זמן-עולם, על רקע מסעות מפעימים סובבי גלובוס, בולטת שורה אחת אישית שמחזירה לקרקע: " אז שמור על עצמך/ וגם על אחותך". מילים פשוטות: אינך יכול לנתק קשר עם עצמך, גם כשאתה חושב במונחים של מסעות שממלאים