ב – Hello ראית צונאמי של טלפונים זוהרים ושמעתי גרונות במקהלת ענק. נדמה לי שגם ליונל ריצ'י, שהקדים את המופע כדי לאפשר לקהל להגיע הביתה לראות את תוצאות מדגמי הבחירות, לא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. ריצ'י ידע באיזה רגע
מה לא משרבטים כדי להגיד – אני חושק בך? מתפתלים מילולית: "אני ואני ואני" – "אני מרגיש אשם", "אני לא רוצה לחשוב שאת יודעת כמה רע לי" (כי מה? – הוא יתבאס, היא תתבאס?) ו"אני מתעקם בשביל נתיב שלא בחרתי"
הלהקה השבדית אומרת: כל אחד יכול, כשהוא מקבל את ההזדמנות מילים כמו "כל אחד יכול להיות הבחור הזה" . כותבי המילים יצאו מתוך תפיסה אישית וחברתית, שההזדמנות ניתנת לכולם. מלים פשוטות, השיר הזה הוא המחווה של ABBA לאושר. כל
איך חוגגים 50 שנות קריירה? מתחילים בקטע לא מתוכנן שאינו מופיע ברשימת השירים. לא יודע מה עבר לשלמה גרוניך בראש, אבל יכול להיות שמה שעבר לו – עבר גם אצלי: איך ליצור מופע' שלא ימחזר את המוכר והחביב. אולי זוהי
מיקה הוא אחד המלודיסטים המדהימים שקמו לעולם הפופ מאז בשנת Life In Cartoon Motion, אלבום הבכורה שלו שיצא ב-2007. כל רצועה באלבום ההוא נטענה באנרגיה הסוערת והמיוחדת שלו בשירה בנוסח פרדי מרקורי, צירוף שיצר סגנון של כיף מרומם וריענון. אני
כשההרכב Rapper's Delight Rapper's Gang יצא לאוויר העולם לפני 40 שנה, הוא כוסח על ידי "בעלי טעם" רבים כגימיק שנועד לעשות כסף. השיר אכן נמכר נפלא, טיפס בטבלאות הבילבורד ובמצעד המכירות הבריטי. Rapper’s Delight לא היה שיר ההיפ הופ הראשון,
התחרות בגמר היתה בין מיה כהן ועמית שאולי. שתיהן מצויינות. הזכיה של שאולי עם Jealous של לברינת' מוצדקת – הן בבחירת השיר הנכון לגמר, גם בביצוע המלוטש, בביטחון העצמי, במיומנות לשיר פופ באנגלית. כוכבת של העכשיו. ההכנה שלה למעמד היתה
שניכנס לחדר האינטימי של רועי רבינוביץ? מי שמכיר אות מ"הקולקטיב", יופתע לגלות אינטימיות אפלולית, קול נמוך מסתורי, חלק מהנרטיב שהוא רוצה לשדר. מלחש לנחשקת מה הוא מרגיש כלפיה. ניואנסים שברגשות. המתחים שנוצרו, ההמלצה לשחרר, הרצון למגע כשהיא איננה, להיות איתה
חיפשתי את השם של הצמד ברשימת המשתתפים בפסטיגל – לשווא. מתאימים לרמת המופע, שמושך מאות אלפי הורים וילדיהם בחג החנוכה. השיר המדבר על שיוויון חברתי מכוון לילדים, אבל אני כלל לא בטוח שהייתי מחנך ילדים על בסיס מסר שאומר כולם "תיקו".
איזה קריטי? קריטי זה מצב גורלי. משהו חמור. הבחור "חשב לכתוב לה". "חשב" – זה קריטי? מרגי צונח באמינות התוכן עד התחתית. מגיעים כל הבייבי, המאמי, המסיבות, הפיזוזים, הרעש הבלגנים – והשיר מאבד עוד גובה ויורד עד לרצפת הריקודים – לרגליים,
זה שיר טרום הלם קרב. הוא אינו מסודר בצורה לוגית, כי אם על פי מחשבות שעולות אצל הדובר. המעבר ממשפט למשפט אינו ליניארי אלא אסוציאטיבי. רגעי התופת שמריצים זרם תודעה. מחשבותיו של הראל חדד מייצרים תפיסה סוביקטיבית של המציאות הטראומטית
רגע, הוא בן 69? די. לא יכול להיות. כנראה, בעיה שלי שלא הכרתי ג'ילברטו ג'יל כזה, אנרגתי, יורד אל הקהל, רוקד. מה קורה פה? הרי רק באפריל השנה הוא נתן הופעה מאוד סולידית בטריו בהיכל התרבות בתל-אביב. עולם אחר: ג'ילברטו ג'יל, שר התרבות לשעבר
רגע מכונן: עילי בוטנר שר. שפשפתי את עיני, עצרתי את נשימתי. חידדתי את אוזני: אכן עילי בוטנר שר. היוצר, שמעולם לא שר את שיריו, שמפזר אותם לכל העולם, וגם עולה איתם על הבמה – שר שיר אחד סולו – "מה שלא הספקתי לומר", הזכור מרן
אני זקוק מדי שנה שנתיים לשעה וחצי עם קרולינה. עושה טוב החיבור בין הנשמה שלה לבידור שלה. אולטימטיבית. ובאמת, תראו לי עוד אחת כזו במקומותינו. באולם ירון ירושלמי, היא עשתה לי את זה שוב. השחקנית פגשה בזמרת, הזמרת בשחקנית. נכון שניגנו
הו אנריקו, כמה הקהל הזה התגעגע אליך? רחוק מן העין, קרוב אל הלב, שזה סולד אאוט, בטח בהיכל התרבות, המעוז הותיק והבטוח. מה חדש אצל אנריקו מסיאס? לא תאמינו: הוא שר ביידיש, כלומר שובר שיניים. יידיש היא עוד שפה כדי לרצות קהל: במהלך
סטטיק ובן אל תבורי אומרים בראיונות, שהם הולכים לכבוש את העולם. תחנה ראשונה: יו.אס.איי מחכה להם. תנאי חובה: שירים באנגלית. בקומוניקט שנשלח עם השיר כתוב: “The most successful band of all time in Israel”. ואללה. בשביל היח"צ הכל הולך. 350
הסינגר סונגרייטר המלנכולי מענג בצליליו הרכים. הכאב לעיתים מופלא כשהוא מגיע מלודי להפליא. מה הסיפור? עכשיו, אחרי שכולם הלכו, הוא מוצא את עצמו בדיוק במקום שבו התחילו. הלוואי וידע דרך טובה יותר, אבל הזמן לצידו. אז יחכה, ככל שהחתך עמוק יותר הפיתיון מתוק
אוספי הג’אז שרשת "ארקפה" עומדת מאחוריהם ניחנים בקו מלו-סופט-איזי ליסנינג. הדפים המצורפים מדברים על מוסיקה "לפריקת מתחים". מוסיקה אינה מכשיר מסאז’. כשהיא טובה היא טובה. כשאני שומע את רובי ויליאמס ב"ביונד דה סי", את סטינג ב"איינט נססרלי סו", את שינייד או’קונור ב"אני רוצה להיות נאהבת על ידך"
השוק מופצץ בסינגלים חדשים. לא ברור מנין ולאן נושבת הרוח. אנחנו נמצאים בעולם מוסיקלי שמחפש את הגימיק המסחרי הבא, קורץ חזק למועדונים. את המוסיקה האיכותית מחפשים בנרות. בינתיים קבלו דוגמיות ללא ביקורת כדי לחוש מה לוהט בקיץ הזה. "Cris Cab feat. J Balvin –
על מה רינת בר שרה? על לב שמשתוקק לאהבה? על אנשים בלי אמונה שמחכים להצלה, על המצוקה שלה (צעקתי…) על החיים (יש דברים שלא נצליח לשנות) על מחיקת דמעותיה (למה, מה קרה?) על אהבה שכן מתקיימת ("כשיש לי אות, לא משנה
הרביעי של האינטרנט אחרי Ego Death מציג רוח רעננה הנושבת מכיווני ריתם נ' בלוזיים פופ-פאנקיים בשירים העוסקים במערכות יחסים עם נשים. אלבום אשר – כפי שהשם מרמז Hive Mind – הוא הפגנה של האינטליגנציה הקולקטיבית של חמישה אמנים המתקרבים לשיא
ועל כך ייאמר – אשרי המאמין. מה היינו עושים בלי אופטימסטים, שרואים אור גדול בקצה המנהרה? מאט סימונס הופך את האור להמנון התקווה הגדולה. הביטו בקליפ הקריוקי (בימוי: Beatrice Pegard) . בילדים שרים יש תקווה גדולה שהם יגדלו לעולם טוב יותר.
מיהו זמר טוב? הריאליטי מיוסיק של "אביב או אייל או מירי" מציג את הדילמות והפערים. אייל גולן אינו מכיר כמעט במושג סינגר-סונגרייטר. מבחינתו קול טוב הוא קול טוב. ניצן בלום (25) שרה Unintended של מיוז עדין וקטן. גולן לעג לביצוע.
ה"מפעל" הוא מראית העין של האידיאל המשפחתי. עדי שחם מתריסה בפני הנשים המאושרות שמצאו סוף סוף את הבעל של חייהן ועובדות ב"מפעל" החדש שהקימו: ראו, הוזהרתן: יש מכשפות האורבות לגברים שלכן בלילות. הן משחרות לטרף קל. המפעל שלכן בסכנה. הן
מקבץ קיץ 2018. טרנדים? עורכי האוסף לא היססו. אנריקה בגרסת מיקס לטינו-עברית עם רותם כהן ל- Subeme La Radio פותחים. שחק אותה לפי מה שהולך הכי חזק. מוסיקה חדשה? הלטינו רגאטון הזה הוא כמעט אנכרוניזם בהפקת דלוקס מרקידות. אחרי ההצלחה העצומה
כאשר רישאר גליאנו (67) פגש את אסטור פיאצולה, ענק הטנגו הבינלאומי, הוא קיבל ממנו עצה מצוינת לחיים, בסגנון "כמו שאני המצאתי טנגו ארגנטינאי חדש, תמציא אתה מוזט צרפתי חדש". המוזט בצרפת הוא כמו הבלוז בארצות הברית והטנגו בארגנטינה. ב -30
"Sunny Came Home" הוא שיר על אישה ששמה סאני ששרפה את ביתה כדי להימלט מעברה. הזמרת שון קולווין קיבלה את ההשראה מציור, שבו היא השתמשה לעטיפת האלבום. האמנית היתה ידידתה של קולווין, ג'ולי ספיד. קולווין נולדה ב -10 בינואר 1956 בדרום
תומר עפרון "הולך לאיבוד" ביחסים בינו ובינה במנגינות פשוטות, בעיבודים אקוסטיים בהירים. בטון רך, בהבעה לא דרמטית. סינגר סונגרייטר מעט נוגה, מעט ענוג ששר בלי להיסחף: "מה שביני ובינך עכשיו / נמצא מול הנוף החולף / ולא מתעייף גם עם
זה סיפור מתח. מובל במנגינה ובהפקה ששואבים אותך לתוכו. רוני אלטר מספרת באיפוק דרמטי את הסיפור של מי שמסתתר מאחורי קריאתו של השטן. – הצייד במכונית וקורבנותיו. "הוא בא בלי אזהרה, ופתח את הדלת הוא ניסה לתפוס את עיניהם הקטנות /
איך איתה הכל ורוד, כשהיא רוצה רק מאני מאני מאני? ואיך היא עושה לו "חפירות", כשהם עדיין לא יחד? משה בן אברהם כנראה לא חשב עד כדי כך על הפרטים הקטנים. השטחיות קיימת בכל פינה בשיר. הוא עסוק באיזושהי עגה
