
אבי אבורומי – הנסיך שלך
כמעט מחזמר השיר הזה. מתחיל כסיפור גוף שלישי – על הנסיכה ועל הנסיך שלה שיוצא נסיך "בן זונה". ממשיך בעצות שנותן המספר – "ואם תראו את הגברת מחייכת תצלמו לה, היא שכחה שהיא יפה וזה אסור לה", ומסתיים בוידוי שלה
כמעט מחזמר השיר הזה. מתחיל כסיפור גוף שלישי – על הנסיכה ועל הנסיך שלה שיוצא נסיך "בן זונה". ממשיך בעצות שנותן המספר – "ואם תראו את הגברת מחייכת תצלמו לה, היא שכחה שהיא יפה וזה אסור לה", ומסתיים בוידוי שלה
מהי אהבה "רק להיום"? צמצום סיכונים? זיקוק חוויה? יש אנשים שחווים אהבה כמשהו תלוי-רגע, כלומר, הרגש אמיתי עכשיו, אבל אין התחייבות להמשכיותו. בגישה חיובית, הביטוי עשוי לשקף גישה של חיים בהווה – אהבה שאינה תלויה בעתיד או בעבר, אלא מתמקדת
לא בוכה? לפי השיר – לפחות מדוכדכת. המאוכזבת מבטיחה לו ב"מכתב" הזה להקדיש למנוול את השיר הבא. למה התכוונה המשוררת?. לסגירת החשבון הזו, שהיא שרה בשיר הזה? רצתה שיקטוף לה תשמש. עכשיו כולם מספרים לה שלא שווה לדמוע עליו. הוא
ביהדות, המילה "ישתבח" מופיעה בעיקר בהקשר של שבח לקב”ה. לדוגמה, בתפילה יש את “ישתבח שמך לעד מלכנו”, כלומר, אנו מבקשים ששמו של ה’ יהיה משובח לנצח. ביטוי נוסף הוא “ישתבח שמו”, שנאמר לעיתים כהתפעלות והודיה לה’, למשל כאשר אדם שומע
מגיע לה קצת אושר אחרי שהוא (האושר) היה שנים בחושך, נסרין עונה בעצמה בשיר על השאלה – מה רוצות ממנה הדמעות, ולך תסביר לה שהדמעות הן תוצאה – לא סיבה. נסרין ככל הנראה אינה יורדת לרזולוציות טקסטואליות של מה שמספקים
"תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ" אומר על רש"י על דברים יח יג. פירוש על פירוש רש"י: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. להתהלך עם אלוהים בתמימות זו גישה רוחנית ומוסרית
מה בדיוק מחפשת נערת הברים שאיתי לוי שר עליה? האם זה משהו מוחשי – כמו קריירה, אהבה, חופש – או תחושה חמקמקה יותר של השתייכות, הרפתקה, משמעות? הנקודה היא שהיא נשארת לכודה באותו המקום – בבר בנחלת בנימין, בתחושת החמצה.
נצא עם יעל זלינגר לנסיעה מטורפת. אגב, הייתי ממליץ לה להוריד רגל מהגז. 160 קמ"ש – מבוא לאיבוד שליטה. אם נרד מהכביש, אז נקבל דימוי שמדייק אותה. החיים הם כמו נסיעה מהירה על הכביש – לפעמים הדרך חלקה והנוף מתחלף
הטקסט נשמע כמו נכתב ע"י AI. חריזה, מקצב לפי הזמנה. פואטיקה שדופה. תוסיפו רומבה פלמנקו עם קמצוץ ראיי ערבי, עם כמה מילים בערבית-מרוקאית, ויש לכם להיט מיינסטרים מחניף לאוזניים בואכה חדרי הלב. הנה מתכון פשוט לשיר עם על אהבה נכזבת,
אלי פרץ (האולטראס לשעבר) שר למישהי שנראה כאילו עבר עליה מכבש שהרס אותה נפשית וחירב לה עתיד. מנסה לשכנע אותה לקום למסלול טוב בעולם שבו "אינסטגרם הוא חלון ראווה לשקרים" ובו "העולם לא שייך לצעירים אלא לאמיצים".(שימוש יפה בקלישאה) פרץ
מה רצה בניה ברבי להגיד? בסופו של שיר נשארתי כמעט לוח חלק. נזכרתי בקרן השמש אחרת, זו ה"מאוחרת" של שלום חנוך. בלדה לירית שנכללה באלבום רוק שביטא את שיאי המעורבות הפוליטית והמחאתית במוסיקה הישראלית. חנוך שר על השקיעה שנמוגה ("אבדו
טון השירה של בעז בנאי משדר כמיהה שנוגעת בגעגוע נואש. המנגינה עולה על מסלול של נתיב מרכזי, זורמת בתנועה שמעניקה לכיליון הנפש אווריריות מלודית שובת רגש. השיר נוגע בעומקים שמתחברים עם המקום שנמצא מתחת למיתרי הקול המתוחים. התלות הרגשית בחבר
על הדואט הזה זורחת השמש. שירת הלבבות הגואה. כאשר אומרים “שמש שתזרח עלינו” במובן המטפורי, הכוונה היא לתקווה חדשה, התחלה מבטיחה או תקופה טובה שעומדת להגיע. זה יכול לסמל שינוי חיובי, יציאה מחושך לאור, או מצב שבו הדברים מתחילים להסתדר
זמרות שרות שירים שנכתבו מנקודת מבט גברית, כמו שיר האהבה הזה, מבלי לשנות את לשון הזכר, מה שמעניק לעיתים נופך ייחודי ובעל עוצמה לביצוע.זו התחושה שעולה מהשיר הזה של נתלי צפר, שבוצע לראשונה ב"הכוכב הבא". אחרי ששמעתי אז את נתלי
דן שפירא לקח את זעקת האוהבת במצוקה לרחובות פריז. תוספת הבית בצרפתית מנכיחה את הסיטואציה שם. למה פריז? חיפשתי בדף המידע שהגיע עם השיר. שפירא מדבר על השראת "תחושת זרות ומרחק" בעיר הרומנטית, בה הציע נישואין לאשתו תמר. שפירא שר
עד ג'קי צ'אן הגיע בר צברי כדי לספר על אהבה מאמללת? ניסית למצוא קשר. ג׳קי צ’אן (Jackie Chan) – שחקן, במאי, מפיק, פעלולן ואייקון קולנוע סיני, נחשב לאחד מכוכבי הפעולה הגדולים והאהובים בעולם. צ’אן ידוע בזכות שילוב ייחודי של אומנויות
געגועים לאהבת נעורים נוגעים באחד הרגשות הכי חזקים ונוסטלגיים שאפשר לחוות. זה רגש שמחזיר אותך אחורה בזמן, לרגעים שבהם הכול הרגיש פשוט, מלא תשוקה וטהור. אהבת נעורים נוטה להשאיר חותם עמוק, בין אם היא נמשכה תקופה קצרה או השפיעה עלייך
הלב, כסמל וכאיבר פיזי, הוא מעין “מתווך” של אהבה – מצד אחד כאיבר שמגיב להתרגשות, ומצד שני כסמל עמוק שמחבר אותנו לרעיון של רגש וקשר. בחדרי הלב לא רק נרקמות אהבות, אלא הן מתנגנות – מובילות אל השירים. קיטש? אבנר
כמו זמרות רבות, שמנסות לפלס להן נתיב לצמרת המיינסטרים, גם סבן ספיר בחרה במסלול שירי אכזבה מאהבה, מבקשת מהמאזין להשתתף בצערה. הטקסט שבלוני – הדימויים הצפויים מתחום המים – "גשם של געגוע", "ים גדול בינינו", "כמו דג שמחוץ למים". אבל
זמרות צעירות שרות טרגדיות אהבה. מה עבר על אמילי קופר מול מי שאהבה? שקרים, טעויות, מחיר כבד, ומגיע לו גם "בן זונה". מה חדש תחת שמי הנכזבות? לא הרבה. תוגתה מגיעה בלחן נוגה, =שרה לו בגוף שני, מטפסת לטון התבכיינות,
לפי הקליפ, נועם מנסה חזות של אמא ריטה. היא התפוח, אבל מוזיקלית – לא ממש מתקרבת לעץ. בוחרת בטקסט חסר משקל סגולי על יחסים, לחן של קלילות צעירה. קליפ של כוריאוגרפיה אווילית. אם זו דרכה היא מתרחקת עוד יותר מהעץ.
שלומי שבן הוא הברמן. אביב גפן הוא הניצוד על הבר על ידי מישהי, מעריצה לשעבר, "ילדת אור הירח", שרוצה להתחיל איתו בתירוץ שהיא ובעלה "כבר לא מסתדרים". כל האוונטה בבר – לעורר בעיה: לו כבר אין חשק לסטוצים ולכל הבלגן
. כמי שנמנה על כל הלבבות הנמסים והדומעים ברינה לשובם של החטופים, קל מאוד להתרפק על השיר הזה, על הקול הזך והמתכוון של מיטל קליקה חיון (34), ששרה על השיבה הביתה מנקודת מבטה של ילדה מתגעגעת ומפוקחת. המנגינה משדרת רחשי
"הנשמה שלי היא משוררת אני מלחין רק מה שהיא כותבת", שר חנן בן ארי בטון שמחבר קול ונשמה. בהגדרה הספרותית – שיר ארס פואטי – שיר שבו המשורר עוסק בעצם תהליך היצירה האמנותית, בשירה עצמה או במשמעותה, משקף את תהליך
בצר לה, תמר יהלומי מחפשת מפלטה אצל "אבא", ומשרבטת את מירב הקלישאות של שירי הדיכאון בז'אנר הים-תיכוני המקומי. מעמידה אהבה מול אהבה, מתייסרת במכאובים שהם "נהר של דמעות" ו"דם השריטות שח חיי" ומתחננת להחזיר לה את "השפיות". מה מקור איבודה,
איך יגיע אביר על סוס לבן לשכונת פלורנטין? הדמיון האוטופי בונה נרטיב. בתסכולה הרב, שירה זלוף מתפכחת, ועושה שימוש בביטוי השחוק "אביר על סוס לבן", סיטואציה המתארת בדרך כלל דמות מלאת תקווה, שמחכה לדמות גברית אידיאלית שתבוא “להציל” אותה או
פינקס כמו ממשיך קו מחשבה, כשהוא פותח בטון מלוחש ב"והאמת". ה"ו" המחברת הזו תחזור בהמשך, תתחלף ב"ש" – מקשרת. התחביר מעיד על הבזק מחשבה רציפה שמעצימה את התחושה והאמירה. הרעיון פשוט: האהבה כחבל הצלה בעולם אפל, אכזר ומתסכל היא מקור
החיים מלאים ברגעים ייחודיים וחד-פעמיים, והיופי שבהם נותר אחרי שהם חולפים. החוויה עצמה נותנת להם משמעות, ומזכירה לנו להיות נוכחים ברגע ולהעריך את מה שיש לנו כאן ועכשיו. הכוח הוא בלחיות את החיים מתוך מודעות, ליהנות מהקסם שבזמני השיא וגם
שמוליק נויפלד בחר באליעד, מהבולטים בדור הזמרים המיינסטרימי העכשווי, להתרפק על שיר אהבה מהסוג שמנתק ממציאות מקומית. זוהי דרך עדינה ולא ישירה לבקש משהו נשגב מהשגה. ה"הייתי" אומר שהדובר כמה לאהבה שהוא היה רוצה שתתגשם, גם אם לא בטוח שזה
אסף הרוש שולח צרור עצות אקראי למתייאש הכולל גם אנליזה פסיכולוגית ושכנוע שהכול תלוי בו, ושעליו להתגבר על הפחד, לקחת סיכונים. הטקסט נשמע “פסיכולוגיה באגורה” מהסוג של עצות פשוטות או חוכמת חיים (כמו “עצות של שוק”), מבלי להבין לעומק את