את מוסר ההשכל שר אריק סיני בפתיח על מה ש"אדם חכם" אמר לו. אנדרדוג ממשיך בסיפור על עצמו, על הרצון לחיות את החיים, לעשות מה בראש, על רקע עובדה שאנחנו חיים פעם אחת, והעסק בשלב מסוים מסתיים. הבנאדם לא יודע
מה יבוא עלינו? לפי טון השירה של מאיר גרין והמוסקה הקצבית המסולסלת – משהו טוב חייב לבוא אלינו. "כמו רוח שעולה מן המדבר/ כמו שמש שזורחת בשמיים". גרין יודע או חש יותר מכותב שורות אלו למה הוא מתכוון. ברור שמשדובר
תמר טאי עמר, אחת הזמרות המעולות בתחרויות הריאליטי מוסיקה, הלכה לעולמה לפני שנתיים, בגיל 23. היא הייתה בת 16.5 כשהשתתפה ב"דה וויס", ואז כתבתי עליה: "לא הייתה בתולדות תחרויות הריאליטי מוסיקה בישראל מועמדת כל כך צעירה בעלת בגרות, עומק, יושר
את הדמעות שלו ראו, שלה נפלו לרצפה. מי תופר לנועה קירל את השטויות האלו. אה, גם היא נמצאת בקרדיטים של סיעור המוחות המשרבט. שוכנעה ללכת על שיר אהבה שאבדה. מה קרה? לא משהו שצריכים לרוץ לספר לשכנים. לו יש אגו
רון בוחניק שופך את הלב במה שנשמע רגשנות טראגית ללא נשוא. תרצו: נותן לרגש לרוץ במקומו. זהו מונולוג שמבטא כאב, ייסורים, ואהבה לא ממומשת – מהסוג הנפוץ באהבה טראגית. הסאבטקסט טיפוסי לשבורי לב, משהו בנלי כמו: איך אפשר להמשיך כך?
ניסיתי לרדת לעומקו של השיר, או במילים פשוטות – מה רצה להגיד? מילים ומוות ביד הדמעות. סקעת מתייחס ל"כולנו" (שרוטים, בודדים, אבודים, פוחדים להיפגש, חסרי ביטחון) וגם לעצמו (הדובר) כמי שלמד להסתיר הדמעות למשמע צלילים של שירים, כדי שלא יוכלו
אז מי הציל אותו? הציצית או אלוהים? למה ללכת סחור סחור? כחילוני גמור, אני מחפש תשובות רציונליות לטון השירה-תפילה בהודיה לציצית. ציצית למי שאינו בקי במסורת היהודית היא סמל דתי ופריט לבוש עם משמעות רוחנית ודתית עמוקה. מדובר בחוטים שנקשרים
שמוליק נויפלד חוגג עשור לפרויקט "המשקפיים" שלו עם שלומי שבת ושיר אמונה. יש מאמינים רואים בצרות או באתגרים ניסיונות שמעמידים אותם במבחן, ומאמינים שהכול הוא חלק מתוכנית אלוהית גדולה יותר שיש לה מטרה ותכלית, גם אם היא אינה ברורה. אתה
זהו אחד השירים המשמעותיים הנוקבים ביותר שנכתב אחרי השבעה באוקטובר, והוא לאו דווקא פוליטי. קאשי את גלעד ויטל (לשעבר "שוטי הנבואה") עוסקים במהות הקיום במקום הזה, עולם מטורף, כאוטי, שבו אין לך ברירה אלא להיות אדון לגורלך. "מה זה חיים?
טובים שניים שמסלסלים שברון לב מאשר אחד. אין ספק: בן חן משדרג לדודו אהרון שנשמע כמה צפוי – דודו אהרון, מסלסל מבטן. "לב חצוי", "מצב בלתי מוסבר" (זה שירה או פרוזה?), "בן אדם בלתי שפוי", "שירים שנעלמו מרוב תסכול", פחדים
השיר מתחיל בסיפור שגרתי ("השארתי מפתחות מעל הדלת") וממשיך בהרהורים על הזמן החולף והעתיד. השגרה מייצרת מומנטים של דאגה עתידית – "My head is screening future scenes". נוגע בקצה המזלג בנושא פסיכולוגי: – היכולת שלנו להבין כי ההתנהגות של עצמנו
זה הלאב סטורי הכי מורח של מרגי עם פנים של כוכב לעולם הגדול. סלואו לצמוד-צמוד. מרגע שנגעה בו, הוא לא היה מי שהיה אתמול. כשהיא בראש שלו, מרגיש כאילו מרחף עם כוכבים בשמיים, השתלטה על חייו מאז שעזבה את מיטתו,
מה רצתה להגיד? לא בטוח שליעד אלון יודעת למקד מחשבות ותחושות לקו מחשבה מסודר. . העולם מבולבל, גם השיר הזה. יש לה בלגן, גם השיר הזה. מה הסיפור שלה? כל אחד רוצה להרגיש שיש כוכב שדולק בשבילו, וכל אחד צריך
אלדד ציטרין שר תהיות עצמיות באשר למה שנסתר ממנו אותן הוא מפנה לדמות אב. מדובר בחקירות פנימיות לגבי דברים שמעבר להישג ידו או להבנתו המיידית. זה ניסיון להבין, לחשוף או לפרש את מה שנמצא מתחת לפני השטח, בין אם מדובר
עשיתי גוגל על השאלה מה לנגה ארז ולעדן בן זקן? נכון, גם אני הרמת גבה. מבחינה אומנותית וסגנונית – רחוקות כמערב ממזרח, וזו אינה רק מטפורה. מתברר כי ארז חשבה הכי תכליתי ועשתה שימוש בקולה של בן זקן לצורך הפזמון
"אנשים טובים מלחמות רעות/ מדברים הרבה עושים פחות/ אין כאן מישהו אחד/ עם יכולת לשנות עם בלי מנהיגות ובעיות גדולות, אנשים קרועים זקוקים לנדבות, על מה נחשוב חוץ משמחה". שני משפטים שאומרים מה שרבים וטובים חשים באלה הימים. הביטוי "לקבל
לשמוע קלילות כזו בימים אלה של מדינה בטירוף ובטראומה!? הביטוי “לחיות כאילו אין מחר” מתאר גישה לחיים, שבה אדם מתמקד בכאן ועכשיו, ללא דאגה לגבי העתיד או השלכות של מעשיו. גישה זו מעודדת לחוות את הרגע הנוכחי במלואו, להנות מהחיים
היא הייתה רצף מושלם של גוונים, אלא שאז הצבעים היטשטשו. לעולם לא תאהב אותו כפי שאהבה, מקונן בנסון בון (Benson Boone) , הזמר בן ה-24, יליד וושינגטון. הוא עוד רואה אותה מדי פעם בצורת רוח רפאים ומרגיש את הסכין בליבו.
דוד ד'אור וארז לב ארי שרים שבח לאישה אידיאלית, שהיא דמות מופת של חריצות, חכמה, מוסריות, ואמונה. הביטוי עצמו מתאר אישה חזקה, בעלת יכולות יוצאות דופן, המסוגלת לנהל את ביתה ואת ענייני משפחתה בצורה מעוררת כבוד והערצה. זהו עוד שיר
אז מה היה שם ביניהם? לילה חם אש, "סיטואציה חצופה", כאב רגשי עמוק, תחושת פגיעה מאהבה, עוצמת רגשות גבוהה. לילה ש"הלך" על שניהם. האמת? – לא ממש מעניין. שעשועי טקסט על יחסים בינה ובינו בבעיה שיותר נועדו לשרת את השעשוע
יש לה ציפורניים ארוכות, עושה מה בראש שלה – עדיף דברים שגורמים לה לחייך, ציפור חופשיה, כל הזמן הפנוי שבעולם, חושבת הכי חיובי. אמת? רגע, רגע על מה באמת מעידות ציפורניים ארוכות? אסתטיקה בלבד, תכתיבי אופנה או ביטוי אישי לאורח
פרח מייצג יופי עדין ושברירי, שמתקיים לפרק זמן קצר יחסית. כמו שהפרח פורח לזמן מוגבל ואז נובל, כך גם היופי או הנעורים עשויים להיות בני חלוף. האם למהלך הזה התכוונה ליגל יעקב כשבחרה ב"פרח" כמטפורה לשיר על אהבה? לא בטוח
עבר עליה משהו לא טוב, עזבה אותו, השאירה את הלב מאחור, חוזר למיטה קרה, משכנע אותה שזה מסוכן להשאיר אותו לבד. האם כותבי השיר לזוהר זכרוב (זוכה "בית ספר למוסיקה" 2020) הקצינו עד מצב שהאוהב מאיים לשים קץ לחייו? נדמה
רונה קינן שרה געגוע של אהבה. יש אמנם פצע פתוח, אבל היא מרגיעה את האהובה – "את לא לבד נגד הרוח". אין במוסיקה כמו בטון השירה שברון לב, אלא געגוע מהול בנתינה, חמלה ובתקווה מתוך ברירת מחדל – "את כל
מה נגמר? לפי ים הדמעות שליאור נרקיס שופך כאן, אין מצב שהוא לא יושב לה מתחת לחלון ושר לה שירי אהבה נואשים. אני תוהה: מה גרם לליאור נרקיס למהר להזמין שיר על משבר הנישואים שלו. מילא, אם הוא היה כותב
הרצון להישאר עצמך הוא ביטוי של שאיפה לשמור על הזהות האישית, האותנטיות והעקרונות שלך, גם כשיש לחצים חיצוניים לשנות או להתאים את עצמך לנסיבות או לתקנים חברתיים. הוא משקף מחויבות להיות נאמן לעצמך, לכבד את הייחודיות שלך, ולהימנע מהתפשרויות שגורמות
המילה “בבל” קשורה לשורש “בלל”, כלומר ערבוב או בלבול. סיפור מגדל בבל מסמל את תחילת הפירוד האנושי לשפות ולעמים שונים, ואת הבלבול שנוצר כתוצאה מכך. דודי לוי שר את האנדרלמוסיה התודעתית המשתלטת עלינו בשיר שמתיישב על מסלול דכדוך מעיק. חוסר
אורי ביטון מייחלת בתמימותה למצב אוטופי – שהכול יהיה פשוט יותר. החיים יכולים להיות פשוטים או מורכבים, תלוי בפרספקטיבה ובנסיבות. מצד אחד, יש רגעים שבהם החיים נראים פשוטים, כאשר אנו חווים אושר, שלווה, ומסתפקים במה שיש לנו. במצבים כאלה, אולי
החיים לפעמים קשים, אבל אל דאגה. תנו לעננים הקודרים לעבור. מה עבר לתמיר גרינברג בראש? פסיכולוגיה פשוטה: היה מודע למחשבות הרעות. במקום להילחץ מהן, נסה להכיר בהן בלי לשפוט את עצמך. ברגע שאתה מזהה מחשבה רעה, נסה להחליף אותה במחשבה
אז מה הבעיה של נאדה? למה חשוב להאזין לראפ הביאוס שלו? שנעביר לפסיכולוג לפני כתיבת הביקורת? הוא בא ספר לנו שאלכוהול משפיע על המוח שלו, ששתייה מופרזת מתכתבת עם מצב הרוח שלו שנוטה לדיכאון ולחרדה. אפילו מאשים את אלוהים במצבו.
