לרקוד בקלילות, להניע עכוז ברכות. איפה הדיסקו? הכי חשוב שהיא הכי יפה בדיסקו. מה זה השיר הזה? לא יותר מגחמה של גלעד כהנא, סולן ג'ירפות. הטקסט סתמי, לא מיוחד, לא מעורר מחשבה. נכון, ג'ירפות אינה פוחדת להתנסות בצלילים חדשים, בחשיבה
שיר אהבה? בקומוניקט שנשלח מסביר גלעד כהנא כי " קשה לכתוב שיר אהבה פשוט, להעביר רגש עמוק בלי לרדד אותו".. שיר אהבה פשוט – השיר הזה אינו – לפחות לפי המוסיקה. אם מדובר על "לרדד רגש", אז אם אהבה היא
ג'ירפות זה גלעד כהנא, כהנא הוא הליבה היוצרת, הטון השליט, הנוכחות המובילה, המנגינה והקצב. הוא הסיפור והוא המספר. הוא התוכן, הצורה והסגנון. הלהקה היא אמצעי. השיר הוא כהנא מובהק. הרפטטיביות, הצליל, ההטעמה של המילים. השיר מתאר מצב של אישה מבואסת
המנגינה, הטון, העיבוד חוברים לשיר על ניכור ברמה נפשית קשה – "והזיעה קרה קרה – לחבק את מי שיש". הקליפ שהופק לשיר מתוך האלבום "מי שלא חולם כועס" מחזק את תחושת הזרות, חוסר השייכות, התלישות, הבידוד, והריחוק. השיר אינו נכנס לגורמי הטראומה.
"קם מהשינה, זיעה קרה, לא ישן/ ומי שלא ישן לא חולם/ ומי שלא חולם כועס/ ומי שכועס כועס/ ומי שלא אוכל רעב/ ומי שרעב זאב/ ומי שזאב זאב/ וכמה מדרגות נעלה / עד שנראה זה את זה?" הג'יראף הממושקף קם מהשינה
מוסיקה אפלולית מבטאת את הדכדוך בהארת המציאות האישית במקום הזה. אתה מוצא עצמך עם הכלבים הרועדים מפחד מתחת לשולחן בעת שזיקוקי יום העצמאות מתפוצצים באוויר. דרכיכם מצטלבות מסיבות שונות: אתה לא מבין מה יש כאן לחגוג. הם אינם מבינים מה
"דה ווקינג מן" חזר לבארבי. כבר הייתי איתו במקום הזה, ספטמבר 2009, אנחנו בפרק ב'. הוא אינו סגור על כך – מדוע חייבים בכורה וכל הטררם. מה הכאב הראש הזה של להופיע. לחיים קשים יש מחיר, יודע גם האיש שמאחוריו, מלפניו
האם מגלים את גלעד כהנא יותר כ"ווקינג מן" מאשר "ג'יראף"? לפעמים. כלומר, במקרים מסוימים אעדיף את האיש המהלך בדד מאשר חבר בחברת הג'יראפות. איש אחד שלוקח את האנגלית ועושה הצגה לעיתים מרנינה. טקסטים מרים, טון מנוכר, לעיתים מחויך. סינגר סונגרייטר
