עברי לידר

אחרי הקשבה ל-13 שירים, אני יכול לעמוד מאחורי סופרלטיב מהסוג שאני לא אוהב להשתמש בו: זהו האלבום הטוב ביותר שעברי לידר הוציא עד היום. לידר יצר אלבום מתוך החיים בתקופה הזו. המילים, המוסיקה – נכונים לעכשיו. אפילו הגרסה החדשה ל"אלוהים

אהבה היא ניצחון ענק של הרוח על החומר. די וחווית אותה פעם אחת – והיא תישאר איתך לעד. עברי לידר חווה, ושר על "זכייה" באהבה, כי מי שהרגיש פעם אהבה – יודע שזוהי זכות בלעדית. חוויה עילאית. לעיתים – אחת ויחידה בחיים.

זה מדהים לראות כמה מהר מזדעזעת תחושת המציאות שלנו אחרי טראומה , איך האמנות משתנה בהתאם למציאות.  השיר והקליפ  נוצרו בהפקה מיוחדת של משטרת ישראל להנצחת גבורת השוטרים ולוחמי משמר הגבול שוהגנו בגופם על ישובי עוטף עזה וערי הדרום בשבת

נחליף את השיר הזה במשפט הקצר –  "אני בדיכאון" – שאנשים משתמשים בו כשלא טוב להם מבחינה הרגשית, ומרגישים עצובים, לא מרוצים או מוטרדים. תחושות של "דאון" מלוות רבים מאיתנו בתקופות שונות בחיים.  לעברי לידר יש שיר לפסיכולוג. ביחד ינתחו

יום אחד זה יקרה-יבוא כאילו היה שם תמיד. היא מבטיחה לו. המנגינה של עידן מעדנת אותה. העיבוד של עברי נושא אותה על כפיים. שיר של אמונה ותקווה. ובקטע הזה היא עכשיו חזק. ריטה מנסה לאפק את הדרמה. להתכנס. האם ריטה שינתה את עורה? האם הסתגננה?   זו אותה

עברי לידר מחזיר לבמה שיר מ"האנשים החדשים" (2001) מפיח רוח עזה במפרשיו בהופעה חיה בהיכל מנורה. אחד האנשים החדשים ניצה על קו המים. הבחור אדיוט או חמוד "הוא עיוור לראות כשמשהו שונה/ שהעולם חדש, שהעולם הזה יפה". העיוור הזה הוא

אחד המיתוסים  השכיחים בהורות – הורים אוהבים את ילדיהם ללא תנאי. עברי לידר שר על אהבה לילד ללא תנאי, אבל עם כוכביות פה ושם.  בהתחשב בכך שאין שלמות גם כשהאהבה החלטית, יש מקום לרציו: "ילא תמיד יהיה רק טוב"  או:

המידע החוץ שירי אינו קיים בשיר, אבל אי אפשר לנתק אותו ממבע הפרידה הקשה. קינתו של עברי לידר על יונתן פריג', הגיטריסט המוביל בהופעותיו , שמת בטרם עת, הופכת למבע של ביאוס מהחיים. "תַעַצְרוּ אֶת הָעוֹלָם אֲנִי צָרִיךְ לָרֶדֶת" או: 

אני מצטט מעצמי מביקורת על אקס פקטור לפני כמעט 4 חודשים (19.10.17): "אפשר כבר עכשיו לסגור את הבסטה. לוותר על המשך העונה השלישית של אקס פקטור. לחסוך את דרך הייסורים של הצופים, הנאלצים לספוג מניפולציות של עריכה וטונות של פרסומות. נמצאה הזוכה:

אירוניית המוות בעולם הפופ והבידור: המוות הוא שהופך אותך כוכב בין רגע. אתה יכול להיות חשוף הרבה על הבמה, אבל אם אתה גיטריטסט מלווה, תישאר מאחור, לא תזכה ששמך יופיע אפילו בביקורת של הופעות של הזמרים בהן השתתפת. יונתן פריג',

עברי  לידר – בתוך עמו הוא חי, מרגיש את ישראל/ האזרח הקטן שמחכים למשיח, שיביא "לנו" אור. הביחד של להיות חזקים עושה לו את זה. עם ישראל שמתפלל ומחכה למשיח. הבידוד אמנם עושה חשק לעוף מפה, אבל אין חזק מהחזרה

זהו עברי לידר, רומנטי-מלו-מלנכולי. כמו פעם, כמו תמיד. אחרי כל האקספרימנטים של הלהמציא-עצמך-מחדש, אתה חוזר לעצמך-עצמך, לאיזושהי פשטות מלודית כנה, בלי יומרות, בלי נסיון לעשות דברים בכוח. עברי לידר שר תחושות ימיומיות הכי שכיחות בלשון נקבה. זה נשמע מספיק אמין,

נחזור על הכותרת: הברינקס היו צריכים ללכת הביתה. אלירז זאדה – לעלות לגמר. הסיבה פשוטה מאוד: בתוכנית המתבססת על אודישונים, מצב של אובדן זיכרון זמני (חִשכוֹן, בלקאאוט) הוא סיבה ללא עוררין לניפוי. אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של התחרות, ונדרשת מקצוענות ממדרגה

כמעט בכל פרק בתחרויות הריאליטי מוסיקה – עולה וצפה מחדש התחושה – די, כמה אפשר עוד לצפות? היא מתחזקת נוכח שולחן שופטים שמונע ממניעים שכותב שורות אלו לא הכי מודע להם. מה גרם, למשל, למשה פרץ לסגת מההחלטה שלו לא