מופע פסנתר

עברי לידר

4/5

זה לא רק עברי לידר של שירים חדשים. זה עברי לידר של קונספט אינטימי, שכמו "מגלה" עצמו מחדש. מופע פסנתר שראשיתו ב"הפסנתר מארח 2004", במתחם סוזן דלל.
לידר מעביר בערב הזה את התחושה שהשירים שלו ראויים להישמע בליווי פסנתר סולו, כדי שיופיים יתבהר אף יותר מאשר כשהם לבושים בעיבודים. ככה, כשהם עירומים, בקווי מתאר ראשוניים, בלי גיטרות-בס-תופים, אפשר לדעת כמה הם שווים באמת.
לבד על הבמה, ז'קט שהוא מסיר, כדי לגלות חולצת טי לבנה מתוחה על גוף שרירי.
לידר מתחבר מצויין לפסנתר. עלה על נתיב מינורי-מלודי, טיפה מלנכולי, מאוד רומנטי, הטונים משדרים עצבות, הצלילים ברוב השירים רכים, מעט מאוד סינקופיים. הוא שר על בדידות, על ניכור, על מצבי מבוכות ובלבול, יותר דרמטי, יותר אמוציונאלי, אבל בלי להתמרח. נדמה לי שהשירים החדשים שיראו בקרוב אור בדיסק הם שיצרו אצלו מוטיבציה לעיבודי הפיאנו השקטים-אינטימיים האלה.
וכשהוא מנגן בפסנתר "סטנוויי" מופלא, פתאום אתה שוכח שפעם ראית אותו במופע דאנס אלקטרוני במועדון התיאטרון. פתאום הוא נשמע כזה שנסונייר בעברית, ויש בזה משהו מהעוצמה התאטרלית, מהיכולת האישית לספר את השיר, כמו שאנחנו מקבלים אצל זמרי השנסון הצרפתיים הגדולים.
שר על אהבות ברגש רב שיוצא לו אותנטי, בעיבודים נכונים מאוד לפסנתר. השירים הותיקים שלו נשמעים אף יפים יותר בקווי המתאר המינימליסטיים.
הפסנתר נדמה לי מעניק לעברי בשלות ובגרות שלא קיבלנו ממנו עד היום. מה שבטוח ככה הוא מצליח לרגש יותר. חבל רק שהקהל לוקח את השירים המוכרים, יהיו כואבים כאשר יהיו, אל השירה בציבור. תנו לו לשיר בלי הליווי הזה. מספיק הוא והפסנתר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות