ההתרגשות הגיעה לשיא כשקרולינה נשכבה על הבמה ב – save me. "כשאני מתרגשת, עדיין בא לי לשכב על הבמה", אמרה. אחר כך עברה ל"צל עץ תמר" בטווחים קוליים רגשיים בלעדיים. עוד התרגשות. סיבת האירוע בפסטיבל הפסנתר: All Rivers, אלבום חדש
המונח "פסטיבל פסנתר" הלחיץ את שי צברי. מה זה אומר? שקהל נשאר לשבת במקומות? זה לא הסטייל שלו, זה לא המופע שלו. זה לא הוא. חלק את חששותיו עם הקהל ("יש לי וידוי"), כאילו אומר להם, לא שמעתם ממני מה
נתחיל בשורה תחתונה: גבע אלון ודניאלה ספקטור אינם קומבינה זמנית רק לצורך פסטיבל הפסנתר. יש לה פוטנציאל לחיים לא קצרים גם בהמשך. מדובר בבליינד דייט מוסיקלי שצלח. לא משהו צפוי. שני יוצרים אישיים וייחודיים מאוד מנסים לכרוך זה את הרפרטואר
נפתח בשאלה: לשלומית אהרון יש סיכוי לצאת לסיבוב הופעות במופע ובהרכב נגנים כזה, בתאורה כזו, בעיבודים עשירים כאלה? מהשאלה אפשר ללכת הישר אל התשובה: כמה טוב שיש פסטיבל פסנתר. לא זוכר מתי ראיתי את שלומית אהרון בערב משלה – בלי "חביבי"
