עיר מרוחקת
געגועים לאהוב בלי מושג, הופכים גם את המקום בו הוא דר לנחשק – גם אם לא היתה בו פיזית. דליה רביקוביץ' כתבה על אהבה לא פיזית. הערגה מייצרת אהבת-ריחוק מפליאה ומופלאה, מבוססת דימיון. אפרת בן צור מנסה להיות "המשוררת" המוסיקלית
געגועים לאהוב בלי מושג, הופכים גם את המקום בו הוא דר לנחשק – גם אם לא היתה בו פיזית. דליה רביקוביץ' כתבה על אהבה לא פיזית. הערגה מייצרת אהבת-ריחוק מפליאה ומופלאה, מבוססת דימיון. אפרת בן צור מנסה להיות "המשוררת" המוסיקלית
קחו את הטקסט הזה ונסו להלחין אותו. יש מצב? דליה רביקוביץ לא הייתה ככל הנראה מדמיינת שכך יישמע השיר שלה. אפרת בן צור לקחה אותו למקום שלה. שיר על חדלות כמהות. המשוררת שיחקה ב"נעלם", "עולם", "היעלמות". שיר על אי-הימצאות, היכחדות, התכלות,
שיר הנושא מ"סוף עידן התמימות" של הבימאית וידי בילו, מחזיר אותי אל זיכרון מעידן התמימות שלי, כששמעתי ברדיו "פילקו" של בבית הורי בקרית שלום את אסתר עופרים שרה "סתיו". עופרים ייצגה את ישראל עם השיר הזה בפסטיבל סופוט בפולין (1962)
משהו מיוחד הילך קסם על אפרת בן צור, השחקנית והזמרת, כשהיא בחרה להלחין ולשיר שירים של אמילי דיקנסון , המשוררת האמריקאית הגדולה (1830-1886) לפי הצלילים, ההרמוניות, האווירה – בן צור ניסתה ליצור קשר כמו מתוך חלום עם השירים. לא פשוט