געגועים לאהוב בלי מושג, הופכים גם את המקום בו הוא דר לנחשק – גם אם לא היתה בו פיזית. דליה רביקוביץ' כתבה על אהבה לא פיזית. הערגה מייצרת אהבת-ריחוק מפליאה ומופלאה, מבוססת דימיון. אפרת בן צור מנסה להיות "המשוררת" המוסיקלית בשיר הזה כאילו שרה מתוכה בטון רך כמעט מלוחש, מלנכולי לייט. המוסיקה מייצרת אווירה ריחופית כמו כדי להמחיש את הממד המטאפיזי שקיים בשיר – תחושת הריחוק וחוסר המגע עם מושאי אהבתה. בן צור נשארת על אותו קו תחושתי כמעט לאורך כל השיר, כמו כדי להביע את התחושה האופורית שעוברת דרכו. היא מעלה אוקטבה לקראת סוף השיר כדי להבליט את כיסופיה ותאוותה לגעת באותו מקום, שנראה הרבה יותר נחשק ממרחקיה. העיבוד האקוסטי מייצר אווירה חורפית שמימית אפרורית, שתואמת את מהות הנרטיב שבן צור מנסה לשדר בשיר של רביקוביץ' – שהוא הכרה ותחושה גם יחד של התרוממות רוח מנותקת מסביבה פיזית, אבל מחוברת אליה חזק בדמיון ובנפש.
*** שיר הנושא מאלבומה החדש ״עיר מרוחקת"
בְּעִיר מְרֻחֶקֶּת עַל אֶרֶץ רַבָּה/ יוֹשֵׁב הָאִישׁ שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת.
וְהָעִיר בְּמֶרְחַק תַּ"ק פַּרְסָה וְאַרְבָּע/ וְהַיָּם הַגָּדוֹל נוֹגֵעַ בָּהּ
וְכֻלָּהּ בְּנוּיָה וְנוֹשֶׁבֶת.
עִיר מְרֻחֶקֶּת עַל אֶרֶץ רַבָּה/ אַשְׁרֵי אֲנָשִׁים בִּשְׁעָרֶיהָ יָבוֹאוּ.
אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי בָּהּ/ אֲנִי רַק שִׁעַרְתִּי אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ
וְכִמְעַט אֲהַבְתִּיהָ כָּמוֹהוּ.
בְּעִיר מְרֻחֶקֶּת עַל אֶרֶץ רַבָּה/ יוֹשֵׁב הָאִישׁ שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת.
וְהָעִיר הַזֹּאת כֻּלָּהּ אֲהוּבָה/ וְאָהַבְתִּי אֲנִי אֶת כָּל רְחוֹבָהּ
וְכָל בֵּית מִדּוֹת בָּהּ וְכָל תּוֹשָׁבָהּ/ אֲשֶׁר בָּהּ בָּחַר לָשֶׁבֶת.
('על המשמר', 14.10.1955)
