סינגלים חדשים

כמעט מחזמר השיר הזה. מתחיל כסיפור גוף שלישי – על הנסיכה ועל הנסיך שלה שיוצא נסיך "בן זונה". ממשיך בעצות שנותן המספר  –  "ואם תראו את הגברת מחייכת  תצלמו לה, היא שכחה שהיא יפה וזה אסור לה", ומסתיים בוידוי שלה

מהי אהבה "רק להיום"? צמצום סיכונים? זיקוק חוויה? יש אנשים שחווים אהבה כמשהו תלוי-רגע, כלומר, הרגש אמיתי עכשיו, אבל אין התחייבות להמשכיותו. בגישה חיובית, הביטוי עשוי לשקף גישה של חיים בהווה – אהבה שאינה תלויה בעתיד או בעבר, אלא מתמקדת

הבבון של יפו שר לה. מה שר? מי הבבון? לפי צילום העטיפה לא צריך לנחש. מה נשאר לו אחרי כל מה שעבר – שירה, מוסיקה, והוא שר לה. מה הסיפור של הבבון מיפו? השימוש בבון כדימוי לאדם אומר – התנהגות

השיר יוצא כסינגל מהופעה של ארז בן ארי– לזכרה של נועם אברמוביץ ז"ל, תצפיתנית שנרצחה במוצב נחל עוז. השיר המשלב טקסט רגשי ומוזיקה מינימליסטית, מבטא תחושות של אובדן ופחד מפרידה, עם תחינה לשמירה על האהובה כדי למנוע טירוף הדעת. הבית

לערבוב שפות בשירים יש יתרונות וחסרונות, והוא תלוי בקהל היעד, באווירה שרוצים ליצור ובסגנון המוזיקלי. נופר בטאט, "תופעה בינלאומית ברשתות", לפי דף המידע שהגיע עם השיר, מתמחה בשילוב של עברית ויוונית. בשיר האהבה הפשוט הזה, מנסה האהובה להרגיע את האהוב

"האם הגיוני שמה שקרה לא יחזור", שואל שלמה ארצי. שאלה מעשית הנובעת מהגיון פשוט.  "האם הגיוני ששמיים בוכים מעצמם", מתאר כבר את גודל האסון והטראומה.  "האם הגיוני שהכול יחזור לעצמו" – שאלה ריאלית מתבקשת, "האם הגיוני שהפסקנו לבכות מאהבה"  –

לדעת לאהוב – זו יכולת שמורכבת מהבנה, רגש ובחירה. זה אומר לא רק להרגיש חיבה או תשוקה כלפי מישהו, אלא גם להיות מסוגל לתת לו מקום, לכבד את צרכיו, להקשיב לו באמת ולרצות בטובתו גם כשזה דורש ממך מאמץ או

לא בוכה? לפי השיר – לפחות מדוכדכת. המאוכזבת מבטיחה לו ב"מכתב" הזה להקדיש למנוול את השיר הבא. למה התכוונה המשוררת?. לסגירת החשבון הזו, שהיא שרה בשיר הזה? רצתה שיקטוף לה תשמש. עכשיו כולם מספרים לה שלא שווה לדמוע עליו. הוא

הוא רצה מעט, היא נתנה הרבה. מה הסיפור שלה? בוא נשאל את זה כך? מה הסיפור של גל אדם? זה מה שיש לו להציע שמבדיל אותו מהאח המצליח עומר? לא הרבה. טקסט אינסטנט על איזו בחורה של פוזות-דאווין וקריז, אחת

מה שעבר לאיתי בלטר בראש בעקבות השבעה באוקטובר. שיר שעשוי כמו סרט מתח – עמוק ואפל. האירוע הטראומטי עורר אצלו דפוסי חשיבה שנשמעים ברצף השיר כאילו לא רציונלי. המוח שלו מנסה לעבד את האירוע ונזרק לכוונים שונים שמתנקזים חזרה לעצמו

שוברת לבבות, מתוקה כמו סוכריה, היום זה הלילה שלה, רוקדת כאילו הדי ג'יי זה אבא שלה. איתה הוא רוצה לברוח. זה הראש של ליאור נרקיס. בקרדיטים לשיר מופיע גם שמה של נטע ברזילי. תרמה את מוחה לסיעור המוחות כדי להוביל

ביהדות, המילה "ישתבח" מופיעה בעיקר בהקשר של שבח לקב”ה. לדוגמה, בתפילה יש את “ישתבח שמך לעד מלכנו”, כלומר, אנו מבקשים ששמו של ה’ יהיה משובח לנצח. ביטוי נוסף הוא “ישתבח שמו”, שנאמר לעיתים כהתפעלות והודיה לה’, למשל כאשר אדם שומע

ה"חייל קרוע" הופך את השיר לסוג מחאה, שמתמצה ב"שינה אכזרית" כאחד ההיבטים שעוברים על החיילים, החטופים ומשפחותיהם וכל מי שהאירועים בזמן האחרון גזלו מהם שינה מדאגה ומתח. שינה אכזרית היא  מצב שבו השינה אינה מספקת מנוחה אמיתית, שבה אדם מתעורר

מה זה? האזנתי פעמיים – אולי אני מפספס משהו – סיפור, מסר, תובנה. אז כן – פספסתי. הקצב הזיז משהו, המילים ברחו לאזורים רקידים בלתי נגישים. חיוך פה חיוך שם. האם אני מפספס גם את הקידמה המוזיקלית המקומית? ממש לא

אבימאיר צור מייחל לגשם כדי לנסות להיחלץ ממצוקה. השימוש ב”גשם” כמטפורה  נועד בד"כ למצב נואש . הגשם מסמל לעיתים קרובות ייאוש, עצב או מצוקה נפשית, בגלל האווירה הקודרת שהוא יוצר. בשיר הנוגה הזה הוא מבוקש לטיהור רוחני והתחדשות, מסמל הזדמנות

אייל גולן על המוקד, במוקד. פרשת המין רודפת, הקופות דופקות מכירות כרטיסים מטורפות, והוא ממשיך לנהל את עצמו בקו חשיבה נטול טעויות ומקדם מכירות. שני השירים האלה הם בדיוק קו הניגודים המסחרי שבנה לו קריירה אדירה. שני שירים על הוא

אביתר בנאי שר "חלק לא נפרד מאחרים" מהשירים המלודיים הנוגים היפים ביותר שעברי לידר כתב והלחין. שיר של היחיד ששואל שאלות כשהוא מול עצמו ומול אחרים,  בדיקה עצמית ייחודית . שיר של תפילה חרישית שמחובר להרמוניה שמימית. השיר מופיע באלבומו

שמישהו ינסה לקום ולסתור את הקביעה הבאה: בישראל רוקדים מה שנקרא "ריקודי עם" יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם. ריקוד עם הוא אחד המוצרים המבוקשים-נצרכים  ביותר בתרבות המקומית. שלמה ממן, כוריאוגרף ויוצר, הפך את ריקוד העם הישראלי למפעל חיים. מבחינתו זה

בפנים היא נשארה הילדה הקטנה שלו. שירה מרגלית שרה שיר מפעים על אבא – חשיפה אינטימית מעומק הלב שכורכת התוגה באושר.  האהבה של בת לאביה יכולה להיות אחת החוויות העמוקות והמשמעותיות ביותר בחייה. כאשר בת אוהבת ומעריכה את אביה, היא

דניאל סלומון שר אהבה מעומק הנשמה. המילים והמוסיקה אינן מסוג הרומנטיקה הקונבנציונאלית, אלא מבטאות קשר נפשי עמוק. השיר  מרגיש  כמו וידוי אישי – הצהרה כנה על אהבה שאין לה גבולות של מקום וזמן. המנגינה והקצב (הואלסי) נגישים וקליטים מהאזנה, מזדמזמים

אנחנו בעידן של שירים מנחמים, לא זועקים, לא בועטים. יובל דיין נמצאת על המסלול הזה, מעודנת, רחומה מתרחקת ממהומה. היא שרה שיר של הכלה של כאב לא ברור, משתפת את הטבע (ים, גשם) בלחן רגוע, מלודי והרמוני בקצב מתון  המסייע

בן ארצי מקונן געגועים לאהבה ישנה. מאוהב נואשות באהבה ההיא, עד כדי כך שהוא מרחיק לכת ומגדיל אותה לממדים של "מיתולוגית" (מושג שממש במקור לתיאור אלים, גיבורים ועד מפלצות) , במשמעות של  על-טבעית, זו תחושה עמוקה ונוגעת ללב. פסיכולוגיה בחמש

מגיע לה קצת אושר אחרי שהוא (האושר) היה שנים בחושך, נסרין עונה בעצמה בשיר על השאלה  – מה רוצות ממנה הדמעות, ולך תסביר לה שהדמעות הן תוצאה – לא סיבה. נסרין ככל הנראה אינה יורדת לרזולוציות טקסטואליות של מה שמספקים

"ארץ הותר לפרסום דקת דומיה ניפול ונקום" שמסיים את השיר לא נכתב כאירוניה לכל התקווה שהשיר מביע, שעוד יהיו פה חיים גם אם זה ייקח ארבעים שנה. הסיום הזה מחבר למצב של – זה הגורל שלנו – ליפול ולקום. עידן

"תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ" אומר על רש"י על דברים יח יג. פירוש על פירוש רש"י: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. להתהלך עם אלוהים בתמימות זו גישה רוחנית ומוסרית